שאלה:

האם ציצית צריכה גניזה? והאם אפשר לזורקה לאשפה?

תשובה:

לשו"ע – מעיקר הדין יכול להשים החוטים או הבגד בנייר או בשקית שקופה ולזרוק לאשפה או לזרוק במקום הפקר וזה כלה מאליו, מ"מ המחמיר לגנוז תבוא עליו הברכה. לרמ"א – מחמיר לא לזרוק באשפה, אלא מעיקר הדין יש לזרוק את החוטים או את הבגד במקום הפקר וזה כלה מאליו, מ"מ המחמיר לגנוז תבוא עליו הברכה.

ובהרחבה:

בסימן כ"א שו"ע סעיף א חוטי ציצית שנפסקו יכול לזרקן לאשפה מפני שהיא מצוה שאין בגופה קדושה, אבל כל זמן שהם קבועים בטלית אסור להשתמש בהם, כגון לקשור בהם שום דבר וכיוצא בזה משום בזוי מצוה.

הגה: ויש אומרים דאף לאחר שנפסקו אין לנהוג בהן מנהג בזיון לזורקן במקום מגונה אלא שאינן צריכין גניזה (כל בו הלכות שבת).

ויש מדקדקין לגונזן והמחמיר ומדקדק במצות תבוא עליו ברכה(מהרי"ל הלכות ציצית) שו"ע סעיף ב טליתות של מצוה שבלו אדם בודל עצמו מהם ואינו מותר לקנח עצמו בהם ולא לייחד אותם לתשמיש המגונה אלא זורקן והם כלים.

בפשטות רואים שיש הבדל בין חוטי ציצית לבגד, שבסעיף א בנושא החוטים יש מחלוקת שו"ע ורמ"א ואילו בסעיף ב' לגבי הבגד מותר לזרוק למקום שאין שם אנשים והוא כלה מאליו, בלי מחלוקת. דנים האחרונים למה השו"ע שינה בלשונו בין סעיף א' שהתיר לזרוק לאשפה ואילו בסעיף ב' התיר רק לזרוק למקום שאין אנשים? מ"ב כותב שלזרוק לאשפה זה לא נחשב תשמיש מגונה, ושו"ע דעתו שגם החוטים וגם הבגד אסור לעשות איתם תשמיש מגונה. הרב החיד"א כתב שסעיף א' זה עיקר הדין שמותר לעשות בחוטים ובבגד דבר מגונה ולזרוק לאשפה, ואילו בסעיף ב' זה לא עיקר הדין. ואת דעת הרמ"א הסביר המ"ב שלא מתיר לזרוק בידים לאשפה, מ"מ אם נזרקו החוטים או הבגד, כי לא גנז, זה בסדר. כתבו האחרונים שרצוי להחמיר לגונזן גם לדעת השו"ע, ילקו"י מסיים והמחמיר לגנזן תבוא עליו ברכה ועוד יותר ראוי להחמיר עם זה היה טלית של מצוה ולא סתם בגד עם 4 כנפות. גם הלכה ברורה סיים שנהגו להיזהר לא לזרוק לאשפה ומלעשות עם זה תשמיש מגונה ויש מדקדקים לגנוז. וכתב בפסקי תשובות שגם מי זורק לאשפה, שלא יהיה דרך בזיון, יעטוף בנייר או שקית לא שקופה ויקשור השקית, עוד כתב שאם זה בגד שבלוי שאינו לכבוד האדם לשימוש, שישליכו במקום הפקר, איפה שלא הולכים אנשים והם כלים מאליהם או שישרפם בלי שיראו אותו אנשים, מ"מ עם החוטים עדיין מחוברים לבגד אסור לזורקם לאשפה אלא יניחם במקום הפקר והם כלים מאליהם וגם הוא סיים והגונז תבוא עליו הברכה.