שאלה:

אני לקראת נסיעה בלילה ורוצה לשתות קפה בשביל שלא ארדם בנסיעה האם עלי לברך על הקפה כשאני שותה אותו ללא צמא?

תשובה:

צריך לברך מכיון שהוא נהנה, ומכיון שזה משקה שמקובל שאנשים שותים להנאה לכן גם אם הוא לא מכוון להנאה יש לו לברך.

תשובה מורחבת:

איתא בשבת (ברכות מד.) "והשותה מים לצמאו וכו'. לאפוקי מאי? - אמר רב אידי בר אבין: לאפוקי למאן דחנקתיה אומצא".
דעת רב פלטוי (הביאו רב עמרם בתשובות הגאונים סימן יז) כשחנקתיה אומצא ושותה מים אינו מברך לפניו, אבל מברך לאחריו.

אולם הרא"ש (סימן מג) דחה דבריו וסובר שכל חידוש הגמ' הוא לגבי ברכה אחרונה, אך לגבי ברכה ראשונה פשוט שאינו מברך כיון שאנוס הוא. וכ"כ התוספות (מה. ד"ה דחנקתיה), ה"ר יונה (לב: ד"ה לאפוקי) והמרדכי (סימן קנא).

כתב השו"ע (רד,ז): "השותה מים לצמאו, מברך שהכל ולאחריו בנ"ר. אבל אם חנקתיה אומצא, ושתה מים להעביר האומצא, אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו".
כתב המ"ב (סק"מ) נראה דלאו דוקא לצמאו ממש אלא בסתמא כל שהחיך נהנה מהמים מסתמא הוא צמא קצת וצריך לברך דאם אינו צמא כלל לא היה החיך נהנה ממנו.
עוד כתב (ס"ק מב) שכששותה מים בבוקר לרפואה לא יברך, ואם גם לצמאו יברך (יעב"ץ).
והבאור הלכה (ד"ה חנקתיה) כתב שגם אם שותה מים כדי להוריד המאכל אינו מברך.
הבאור הלכה (ד"ה השותה) כתב בשם הרא"ה שבשתיית מים ההנאה היחידה היא כשצמא, ולכן אם שותה מפני איזה סיבה אחרת (ולא רק חנקתיה אומצא) אינו מברך. וכן משמע מהרמב"ם (ח, א) שכתב "השותה מים שלא לרוות צמאו אינו טעון ברכה לא לפניו ולא לאחריו", ולא נקט 'חנקתיה אומצא' משום שלדעתו אינו בדווקא אלא אורחא דמילתא נקט. ולכן כתב הבאור הלכה שהשותה מים רק כדי להצטרף לברכת המזון (דמהני לדעת המג"א בסימן קצז) או שיש לו ספק אם חייב בברכה אחרונה, ורוצה לשתות רביעית מים כדי להתחייב בברכה אחרונה, אם שותה את המים ללא שום הנאה אינו מועיל לענין צירוף כלל, כיון שאינו מברך עליהם. וכ"כ בהלכה ברורה (אות כ).

בברכת ה' (ח"ב פ"א אות כ) כתב שגם השותה מים בשעה שאינו צמא כלל אפילו בכוונת שתיה, כגון שלא יתייבשו הנוזלים שבגופו, אינו מברך כלל. וכ"פ בהליכות עולם (בהר, א) ובהלכה ברורה (אות כא), הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"א פל"ו אות יח) והגר"נ קרליץ (עמ' קצד), והוסיף שאם מרגיש קצת הנאה בפיו צריך לברך.

אולם בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סימן מב. וח"י סימן מב ס"ק יב) פסק שצריך לברך באופן זה.

לפי זה השותה תה שיש בו הרבה תמצית אך לא נתן בו סוכר, דעת הגרי"ש אלישיב (שיעורי ברכות עמ' תפב) שאף אם שותה אותו לצמאו, אינו מברך עליו כיון שאין בו הנאה. ולגבי קפה ללא סוכר, הרי זה תלוי בדעת בני אדם, שרק מי שנהנה משתיה כזו צריך לברך.