שאלה:

א. האם מותר להשתמש בשבת במים חמים ממערכת "משאבת חום"?
ב. מה הדין כאשר המערכת כובתה מע"ש?
ג. במידה והשימוש אסור, אם פתחו בשוגג את המים החמים - האם מותר לסגור את הברז?

תשובה:

במערכת שאיבת חום מתחממים המים בשיטה הדומה לשיטה בה משתמשים מזגנים, יש חומר  העובר שינויים במצב הצבירה שלו וכן במידת הלחץ שלו ועל ידי זה עולה מידת חומו . ומנצלים את חומו כדי לחמם מים. המים המחוממים זורמים אל "מחליף חום" שהוא פלטות הצמודות זו לזו כאשר בפלטה אחת זורמים המים שהתחממו במערכת ובפלטה שבצידה זורמים מים צוננים המגיעים מספק המים. המים הצוננים מתחממים מחום המים שבצידם והם עוברים למאגר האריגה. ואח"כ חוזרים המים שחיממו את הצוננים חזרה אל המערכת המחממת אותם שוב. כל מקור החום של פעולת החימום אינה ע"י גוף חימום אלא כאמור על ידי שינוי מצב של חומר.

אין כאן בישול מן התורה שהרי מן התורה אסור רק דברים שהם תולדות האש ואילו דברים שאינם תולדות האש אינם אסורים מן התורה, אבל מ"מ יש לומר שהם אסורים מדרבנן בדומה לתולדות חמה.

יש לדמות מערכת זו למערכת הדוד שמש בה דנו הפוסקים בהרחבה[1].

בשו"ת הר צבי ח"א סי' קפח התיר את השימוש בדוד שמש אע"פ ש"כשלוקחין בשבת מים חמים מהברז הנמשך מדוד המים, תיכף נכנסים מים קרים לתוך הדוד דרך צינור אחר הנמשך להדוד החם שעל פני הגג, וחום המים מגיע גם לידי בשול ונמצא שבזה שנוטל מים חמים עושה שיכנסו מים צוננים ויתבשלו בשבת" מ"מ מותר מחמת שהוא פס"ר בדרבנן בצירוף יסוד גרמא. היינו האיסור הוא רק דרבנן שהרי מדובר על תולדות חמה, והמעשה הוא בגדר אינו מתכוון שהרי הפותח את הברז אינו מתכוון לחמם מים קרים , אלא שהוא פס"ר שמים קרים חדשים יכנסו למערכת ויתחממו על ידה. ושם הביא את מחלוקת האחרונים בדין פס"ר באיסור דרבנן. והוסיף שכניסת המים הקרים היא ע"י גרמא כי היא נעשית על ידי הסרת מונע שבא כתוצאה של הסרת מניעה שניה היינו על ידי פתיחת הברז שהוא מונע מהמים לצאת, יוצאים מים מהברז וכשמים אלו  שהיו בצינור יוצאים הם מפנים כביכול מקום למים החדשים.

בשו"ת יביע אומר ח"ד סי' לד בדיונו על הדוד שמש האריך מאוד בדין פס"ר באיסור דרבנן (אפילו בדניחא ליה)  ושם אות לב סיכם את הדעות השונות וכתב שיש להקל בזה במקום צורך ואח"כ הוסיף באות לה שיש להחשיב זאת כפס"ר דלא אכפת ליה באיסור דרבנן שהוא קל יותר. ולבסוף אות לו צירף שכאן נעשה ע"י גרמא כי כניסת המים הקרים נעשית הסרת מונע היינו פתיחת הברז והביא שם רשימת אחרונים הסוברים שהסרת מונע היא בגדר גרמא ושאע"פ שיש חולקים בזה מ"מ באיסור דרבנן אפשר לסמוך על כך שהוא בגדר גרמא.

גם באור לציון ח"ב פ"ל אות ב כתב שבדוד שמש החימום של המים הקרים הוא בתולדות חמה שהוא דרבנן וע"י גרמא.

גם משיטת הגרש"ז אויירבך כפי שמובאת בשש"כ פ"א סעי' נא יוצא שאין איסור מהותי בדוד שמש אלא רק כאשר מותקנת בו גם אפשרות של חימום על ידי גוף חימום חשמלי אז החשש החלפה של תולדות חמה בתולדות האור הוא קרוב מאוד. ולעצם ענין כניסת המים משמע שם (בהערה קמה) שהבעיה היא רק גרם בישול[2] וממילא אם אין חשש לחימום ע"י חשמל משמע שאינו אסור. (וראה לקמן שהשש"כ עצמו בהערה אסר מציאות הדומה למשאבת חום)

ואמנם בשו"ת ציץ אליעזר ז,יט התיר את הדוד שמש מצד שהחימום נעשה ע"י השמש עצמה ולא ע"י תולדות חמה (ושם לא מתייחס להתערבות המים הקרים עם המים החמים בתוך הדוד עצמו כי מתוך מה שמתאר את המערכת יוצא שמדבר במערכת שהמים הקרים נכנסים ישירות לצינורות הקולטים ואינם נכנסים כשהם צוננים לתוך הדוד עם המים החמים) . ולענין הטענות של פס"ר וגרמא כתב שלא ברור שנקרא אינו מתכוון ואולי יש המתכוונים, וכן לא ברור שאינו ניחא ליה כי לפעמים צריך הרבה מים כגון שבני ביתו מרובים ובאופן כזה ניחא ליה ואולי אפילו מתכוון ממש שיכנסו המים. ולענין טענת הגרמא טען   שלגבי בישול מחמיר מרכבת המשנה שאין היתר של גרמא בבישול כי כל בישול הוא בגרמא ,וגם שכאשר יש מערכת מסודרת באופן כזה שכאשר עושה את ההיתר עושה עימו איסור זה נקרא בשם מתכוון. וגם טוען שאינו נחשב ככח כוחו כיון שהכל בא בבת אחת . 

פוסקים נוספים אסרו את השימוש בדוד שמש ועיקר הטענה בהם הוא  לדון את המים הנכנסים לקולטים כמתחממים בתולדות חמה ולא בחמה ממש ולכן אוסרים אף כשאין התערבות של מים קרים בחמים. ולא קיבלו את הטעמים של פס"ר וגרמא . כך הוא במנחת יצחק ד,מד בשבט הלוי א,צד שו"ת אז נדברו א,לד וכן הדגיש בשו"ת קנין תורה ג,כב שהסביר שכאן הוא כמו מתכוון כיון שכך בנויה המערכת וכן שהא בגדר ניחא ליה.

בשש"כ פ"א סעיף נא הוסיף בהערה (כוכבית) שבדודי שמש שהחימום של המים נעשה ע"י צינורות של מים (והמים שבצינורות התחממו בשמש) אסור להשתמש בהם בשבת כי החימום נעשה ע"י תולדות חמה שאסור מדרבנן. ולפ"ז היינו ממש כמו משאבת חום וא"כ לפי השש"כ אסור להשתמש בהם בשבת.

עוד כתב בשש"כ הנ"ל בהערה קמה שיש לעיין שאולי החימום בדוד שמש הוא דאורייתא כי עכשיו כך הוא דרך החימום וממילא אינו דומה לתולדות חמה שהם שינוי בדרך הבישול . ושם הזכיר גם את  האג"מ (ח"ג נב) שהחמיר בדין מיקרוגל לדונו כתולדות האש אם יתרגלו לבשל על ידו וממילא יאמר כן גם לגבי חימום מים ע"י דוד שמש. אמנם הביא שם שהגרש"ז סובר שאינו תלוי בדרך הבישול אלא הוא ענין עקרוני שאין בישול בתולדות חמה.

היוצא לענינו הוא שהמחמירים בדוד שמש נראה שודאי יחמירו גם במשאבת חום שהרי כל הטעמים לאסור בדוד שמש שייכים גם במשאבת חום באופן יותר ברור שהרי במשאבת חום אין כאן חמה כלל אלא רק תולדות.

אכן המקילים בדוד שמש לכאורה יקלו גם לגבי משאבת חום שהרי גם במערכת זו יש את אותם יסודות שנאמרו בדוד שמש – פס"ר וגרמא באיסור דרבנן.

פס"ר - אין הפותח את הברז מתכוון להכניס מים קרים ולחממם אלא על ענינו בשעת הפתיחה הוא לרחוץ במים שיצאו בברז, אלא הוא בגדר פס"ר שהרי כך בנויה המערכת שודאי יכנסו מים קרים. ויש לדון אם הוא בגדר פס"ר דניחא ליה או רק בגדר לא אכפת ליה. יש לומר שהיות ואילו לא יכנסו מים קרים חדשים ויתחממו לא תוכל המערכת להמשיך לספק מים חמים בהמשך א"כ הוא בגדר ניחא ליה , אבל יש גם לומר שאם כרגע יש במאגר  די מים חמים אין הוא חושב ברגע זה על ההמשך כי אולי די בכך שהמים שיכנסו לאחר השבת יתחממו ואין צורך שהמים הקרים יתחממו דוקא בתוך השבת. וכבר דן בזה ביבי"א הנ"ל סי' לד אות לה.

גרמא- אמנם אפילו אם נאמר שכאן הוא בגדר פס"ר דניחא ליה הלא לפי המקילים (הר צבי אור לציון יביע אומר) מציאות כזו של פתיחת ברז שגורמת למים חדשים להכנס היא בגדר גרמא שהרי אין הוא שופך מים קרים להדיא לתוך המערכת אלא מסיר מונע.

שילוב פס"ר וגרמא-  בשש"כ פ"יב סעי' יט התיר שילוב של פס"ר וגרמא אפילו כשזה נוגע לאיסור תורה שהתיר ליטול ידים לתוך כיור שהמים זורמים ממנו לתוך קרקע זרועה מאחר ואין המים זורמים ישירות אל הזרעים אלא בכח שני וגם אינו מתכוון לזה. ושם לא חילק אם הוא פס"ר דניחא ליה או לא ולא הגביל שמדובר דוקא שלא בגינה שלו. וגם מתוך הראיה שהביא מסי' שנז משמע להקל אף בניחא ליה (כי שם מדובר שנוח לו שיצאו המים לרשות הרבים ועושה כן ע"י שפיכה שאינו ישירה) וא"כ ק"ו שיש להקל באיסור דרבנן בגרמא שהוא פס"ר אף אם ניחא ליה. וכן מוכח מהראיה משו"ת הר צבי שהביא שם וכפי שהעיר הפס"ת סי' שלו אות י , אלא שהפס"ת הביא בשם מחברי זמננו (ולא ציין שמות) שהחמירו בפס"ר דניחא ליה אף בגרמא וחילקו באופן מסוים מסי' שנז.  ומ"מ באיסור דרבנן נראה שאכן יש להקל לשיטת המקילים הסוברים שהוא בגדר גרמא אף אם הוא פס"ר דניחא ליה.

עוד יש להוסיף שיש הסוברים שגרמא מותר באיסור דרבנן כפי שכתב האור לציון הנ"ל לגבי דוד שמש.

יש לדון  בענין החימום על ידי מחליף חום אם אינו דומה לסילון שעשו אנשי טבריה שאסרו אותו חכמים באיסור הטמנה בדבר המוסיף הבל. שהרי לכאורה במחליף חום יש פלטות של מים חמים ומים קרים הצמודים זה לזה באופן כזה שהם מתחלפות לסירוגין כך שפלטה של צונן יש משני צידיה פלטה של מים חמים ולכאורה כמעט כל הפלטה מכוסה על פלטות אלו. אמנם יש לחלק ולומר שסוף סוף זה רק משני צדדים ולא מכל הצדדים, כמו כן, המים שמחממים הם מתקררים כך שהם אינם מקור חום מעצמם (אלא שהם חוזרים ומתחממים ע"י הגז). וגם העטיפה היא של ברזל שהוא עצמו אינו ראוי להטמין בתוכו ואינו דומה לחומרי הטמנה שהם גמישים ורכים. (סברות אלו הועלו בדיון עם רבני הישיבה).

לסיכום – השימוש במים חמים הבאים ממשאבת חום בשבת תלוי בחלק מהסברות שהועלו לגבי השימוש בדוד שמש בשבת וממילא הנוהגים להקל בדוד שמש וסומכים על כך שדנים את פתיחת הברז וכניסת המים הקרים למערכת על פי היסודות של דבר שאינו מתכוון וגרמא באיסור דרבנן יכולים להקל גם במים הבאים ממשאבת החום. ואילו הנוהגים להחמיר בשימוש בדוד שמש ודאי צריכים להחמיר גם במים הבאים ממשאבת חום.

[1] לענין דוד שמש דנו הפוסקים בשני מישורים – א. כניסת מים קרים למערכת הקולטים האם הוא חימום בחמה או בתולדות חמה ב. כניסת מים קרים לדוד שיש בו כבר מים רותחים שהתחממו מן השמש שהוא חימום בתולדות חמה.

לענינו כאן ודאי יש חימום בתולדות חמה שהרי בין שהמים הקרים המתחממים ממערכת שינוי מצב הצבירה ובין המים שמתחממים מהמים שכבר הורתחו הכל הוא חימום בתולדות חמה.

[2] שם כתב שהוא רק גרם בישול בחמה ולא גרם בישול בתולדות חמה וכנראה דיבר על מערכת הדומה לנידון בציץ אליעזר שהמים הקרים נכנסים ישר לצינורות הקולט ולא לדוד המים.