שאלה:

האם מותר להגביה את הידיים מעל התפילין?

תשובה:

המשנה במסכת סוטה (לח.) מבדילה בין כהן הדיוט לכהן גדול בנשיאות הכפיים במקדש:

"במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ ר' יהודה אומר אף כהן גדול מגיה ידיו למעלה מן הציץ שנאמר וישא אהרון את ידיו אל העם ויברכם".

נראה שיש במשנה מחלוקת בין חכמים לר' יהודה בנוגע להגבהת ידי הכהנים במקדש, ולדעת חכמים יוצא שהשינוי בין כהן גדול להדיוט שלכהן גדול יש ציץ ולאו אורח ארעא להגביה ידיו מעל לציץ שכתוב עליו: "קודש לה'".

השאלה מדוע יש שינוי בין כה"ג לכהן הדיוט.

הראב"ד (סוף מסכת תמיד) כתב שכהן הדיוט עם היות שהיה מניח תפילין בשעת העבודה- היה מותר לו להגביה ידיו מעל לראשו, ואין לומר שהגביה מעל ראשו ומתחת לתפילין, ואף אם יש לפרש כך- יש לומר שהיו מניחים תפילין גבוהות שלא היו ידי הכהן מגיעות למעלה מהן.

היראים (סי' רסט) הקשה מהגמ' ביומא (ז:) שלמדו איסור היסח הדעת בתפילין מדין היסח הדעת בציץ בק"ו: ומה ציץ שיש בו אזכרה אחת אמרה תורה לא תסיח דעתך ממנו, תפילין שיש בהם אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה. ואם כן יש לחשוש לבזיון התפילין הרבה יותר מהציץ! ותירץ שפרשיות התפילין מחופות בעור הבתים ועל כן קדושתם פחותה מהציץ שהאזכרה שבו גלויה. ועל כן מותר לכהן הדיוט להגביה ידיו מעל התפילין.

וכתוב בשם בעל ה'הר צבי', שיש לחלק בין דין הסח הדעת שיא פעולה שאינה נראית לעין שבה אין חילוק בין תפילין לציץ דאין הבדל אם האזכרות מכוסות לבין אם הם גלויות שאין הבזיון ניכר לעין. לבין הרמת הידיים שכאן ניכר ההבדל בין תפילין שהאזכרות מכוסות לציץ שאזכרה שבו גלויה.

והרב אלישיב (הערות למסכת סוטה לח.) כתב שאדם הרוצה להוציא ספר ממדף עליון בעוד התפילין עליו שיעלה על כסא בכדי שלא יגביה ידיו מעל לתפילין, אך ראה שם שכתב כן בדעת הראב"ד, אך לשאר פוסקים משמע שאין איסור בדבר. מה גם שהראב"ד בתחילה לדינא כתב שאין בעיה להרים מעל התפילין ורק לאחר מכן העמיד בתפילין גבוהות.

אלא שמפשט הגמ' במסכת זבחים יט כהנים בשעת עבודה פטורים מלהניח תפילין וכ"פ הרמב"ם (תפילין פ"ד ה"ג) ולפי זה הכהנים כלל לא היו מניחים תפילין בשעת ברכת כהנים ועל כן היה מותר להם להגביה ידם מעל ראשיהם.

ונראה על כן שמידת חסידות להיזהר מלהגביה ידיו מעל התפילין כשיטת הרב אלישיב, אלא שאין זה חובה מאחר שאף אם נאמר שהכהנים לא היו מניחים תפילין בשעת העבודה, נוכל לומר שיש לסמוך על התירוץ שהתפילין מחמת שהן מחופין אין בהן איסור. מה גם שלא נראה שהעולם נוהג בזה איסור.