שאלה:

אם אני מקבל משכורת עוד שבוע, ואני רוצה להפריש על המשכורת מעשר כספים עכשיו, הייתכן?
אסביר את הסיבה, יש עכשיו קמפיין התרמה, ועוד שבוע הוא יסתיים כבר, השאלה אם ניתן לתרום עכשיו מעשר על סמך המשכורת שתתקבל בהמשך

תשובה:

בנודע ביהודה (קמא יו"ד עג הובא בקיצור בפת"ש רמט א) כתב שאין אפשרות מעיקר הדין לתת צדקה ואח"כ לפרוע ממעשר כי מה שנתן נתן. ומה שניתן לעשות הוא להלוות למקבל הצדקה ואח"כ לפרוע מתוך המעשר את ההלואה ומחשיבים כאילו הצדקה הגיע את מקבל ההלואה והוא מחזיר אותה (ע"פ הגמרא גיטין ורמ"א סי' רנז סעי' ה). ומוסיף שם הנודע ביהודה שהיות וכבר נהגו לתת מראש אפשר לומר בדוחק שנחשב כאילו מתנים על כך בפירוש אפילו אם לא אמר שהוא הלואה.

למעשה לא ברור שגם היום רגילים בכך ולכן אינו ברור לומר שהוא כאילו מתנים מראש אלא צריך לעשות כן בצורה מפורשת. ולכן העצה בזה היא לתת את הסכום כהלואה ולפרוע מכספי מעשר. אלא שלכאורה בתרומה דרך קמפיין התרמה לא ניתן להתנות תנאים, אבל אם יש מקום להוסיף הערה ולכתוב שניתן כהלואה ויפרע מתוך כספי מעשר שלו (מן הסתם לא ירצה שהערה תופיע במסך המסכם ויראה כיצד לעשות זאת) נראה שאפשר לעשות כך.

אמנם בספר אהבת חסד למרן החפץ חיים (ח"ב פ"יח אות ב) במקרה שנתן צדקה ואח"כ בחישוב הכללי ראה שנתן יותר מן המעשר כתב: "י"א דיוכל לנכות זה לבסוף מהמעשר של שנה שניה ויש מחמירין בזה ע"כ טוב לעשות כאשר כתבנו למעלה דהיינו שיתנה בפירוש בתחלת קבלתו את מצות מעשר שיהיה יוכל לתת מעות לצדקה על סמך שיגבה לבסוף ממעשר מתי שיזדמן". ולפי דבריו יוצא שיש פתרון נוסף והוא להתנות מראש בתחילת קבלתו. והנה אם השואל נוהג במצות מעשר שלא על דעת נדר (כפי שכך ראוי לעשות) ממילא יוכל לעשות כרצונו כי כל פעם שנותן הוא כנתינה חדשה ואינו מחוייב לתת אותה. וממילא את הנתינה הבאה יעשה על דעת שפורע את הכסף שכבר נתן.

לסיכום - נראה שהדרך הטובה יותר היא לתת למקבל בפירוש כהלואה על דעת לגבות מכספי מעשר. אם לא מתאפשר לעשות כן והוא נוהג מעשר על דעת שאינו נדר, אפשר לתת צדקה עכשיו, ואח"כ יפריש את המעשר מראש על דעת שהוא פורע בו את מה שנתן כבר. (ההבדל בין שני הדרכים הוא שבדרך א' הכסף ניתן כהלואה למקבל, ואילו בדרך ב' הכסף ניתן כמתנה גמורה למקבל והחוב הוא של הנותן כלפי עצמו שנתן מכספו על סמך המעשר העתידי) ונראה שבדרך א' יש בה יותר את היתרונות והמעלות של מעשר כספים מאשר דרך ב' שאולי אין בו את מעלת המעשר אלא הוא רק דרך שמותר לעשותה.

(בברכה הרב יעקב סבתו)