שאלה:

א. ארטיק שהוכן מ100 אחוז יין מה ברכתו של הארטיק?
ב. מה הדין כשהוספתי 40% מים ליין? האם יש לסמוך על זה שמה שכ' 100% יין בבקבוק זה באמת נכון?

תשובה:

א. בפסקי תשובות (סימן רב,ג) הביא שפמ"ג הסתפק ביין שנעשה סמיך עד שאינו ראוי לשתיה אלא לאכילה האם ברכתו ברא פרי הגפן או בורא פרי עץ ונחלקו בכך האחרונים, עוד נסתפק ביין שנקרש מחמת הקור שאפשר שברכתו שהכל ונשאר בצ"ע וכתב בפסקי תשובות שה"ה במיץ ענבים קפוא (קרטיב) וסיים שלכן נכון להמנע מכל הספקות האלו שאין להם הכרע ברור בפוסקים. גם בשו"ת שבט הלוי כתב שהדעת נוטה שכיוון שהיין קרוש שוב אינו בגדר יין, אך סיים דעל כל פנים מכלל ספק לא יצא, גם בספר "וזאת ברכה" כתב לברך שהכל מספק. אכן בבן איש חי (פרשת מטות סעיף י') כתב על אירופי – שהוא מיץ ענבים שנקפא שמברך עליו שהכל, אך בהליכות עולם חלק וכתב שזה לא מוסכם שהאירופי שכתב הבית יוסף שברכתו שהכל זה מיץ ענבים שנקפא, שהרי גם ביין שנעשה כאוכל יש מחלוקת מה ברכתו.

לכן נראה למסקנה מי שלא רוצה להיכנס לספק כדאי לא להכין קרטיב ממיץ ענבים, מ"מ אם הביאו לו מספק יברך שהכל.

ב. כתב בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"כ תשובה י"ח) וכן בהלכה ברורה (סימן ר"ד על סעיף ה' בשו"ע) על מהילת מיץ ענבים במים, שאף שאין למזוג אותו בשיעור שאפשר למזוג בו יין, מ"מ אפשר למוזגו באופן שנשאר בו טעמו, ובתנאי שטעם היין אינו מחמת שאר המרכיבים שמוסיפים לו, וכן הגר"ש ווזנר והרב חיים קנייבסקי.
בפסקי תשובות (סימן ר"ד הערה 34) כתב שעד שליש מים ודאי שפיר דמי, כאשר לא מהול בו מים לפני כן כלל.
מאידך הרב קרליץ כתב שמיץ ענבים הנמכר בחנויות א"א לסמוך ולהוסיף בו מים, כיוון שיתכן שכבר הוסיפו לפני כן, לכן אין לסמוך על החברות הפחות מוכרות(להבדיל למשל חברת כרמל מזרחי שמאוד מוכרת שלא מוסיפה מים). הגרש"ז אויערבך והרב אלישיב סוברים שכיוון שטעמו של המיץ ענבים חלש אין לערבו במים.

לכן נראה למסקנה שרק אם ידוע לך שאותו סוג מיץ ענבים לא מוסיפים בו מים, כעקרון היה מותר להוסיף 49% מים, אך בתחשב שהמיץ ענבים טעמו יותר חלש מיין וכן אע"פ שעדיין טעמו לאחר שהוסיפו מים, יש לזכור שיכול להיות שזה מחמת שאר המרכיבים שמוסיפים לו, לכן במקרה כזה הייתי ממליץ להוסיף שליש מים, כעצת הפסקי תשובות.

(בברכה הרב יהורם לוי)