בגמרא ע"ז (כ.) דרשו על הפסוק לא תחנם באחת הדרשות - "לא תתן להם חן". מסייע ליה לרב, דאמר רב: אסור לאדם שיאמר כמה נאה עובדת כוכבים זו.
וכך פסק הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק י הלכה ד).
וכן אסור לספר בשבחן ואפילו לומר כמה נאה עובד כוכבים זה בצורתו, קל וחומר שיספר בשבח מעשיו או שיחבב דבר מדבריהם שנאמר ולא תחנם לא יהיה להם חן בעיניך, מפני שגורם להדבק עמו וללמוד ממעשיו הרעים,
לפי זה בפשטות אסור לשבח את מעשה הגוי.

אלא שיש כמה מקרים שבהם מותר ונסכמם בקיצור -
א. אם מכוין בשבחו להודות להקב"ה שברא בריה נאה כזו, מותר. (שו"ע קנא,יד).
ב. אם מתוך השבח יוצא שבח לישראל כמו שסיפרו בשבח גולית כדי להבין את גדולת דוד - גמרא סוטה (מב:) - לאודועי שבחיה דדוד.
ג. אם יש תועלת לישראל מנתינת השבח - במקרה כאן כגון שאם ימליץ עליו הישראל ירויח - דבר זה נלמד מדין מתנת חינם שמותר לתת אם יש תועלת לישראל (חו"מ (רמט,ב) שמותר לתת מתנה לגוי המכירו כי יש לו תועלת בקשר).
ד. הכרת הטוב לגוי – נלמד מהאיסור לתעב מצרי ואדומי שהתורה אומרת בפירוש שהוא מצד הכרת הטוב. וכן שאול פנה לקיני ואמר להם לצאת מחמת החסד שעשו עם ישראל וכן בגמרא ברכות (סג.).
יוסף ע"פ תרגום יונתן בן עוזיאל שהכיר טובה לכמרים של מצרים שהם הצילו אותו באשת פוטיפר ולכן אח"כ לא לקח מהם האדמה, משה ליתרו.
וכן כתב הגרי"ש אלישיב מסכת שבת (דף לג עמוד ב) (ביחס לזה שר' יהודה שיבח את הרומאים על מעשיהם)
והיינו דס"ל לר"י, דאע"ג דכתיב לא תחנם דדרשי' מיניה לא תתן להם חן דהיינו שלא לשבח אומות העולם, ה"מ בסתמא אבל כשעושים טובה ודאי צריך לשבחם משום הכרת הטוב ול"ח בכלל לא תחנם.
וכן בספר חסידים (מרגליות) (סימן תשמו) ואשר אמרו על חרבונא זכור לטוב לפי שאם אדם מדבר בשבח צדיקים בין יהודים בין גוים כגון אותו פלוני עשה לישראל אותה טובה יאמר ז"ל.

באופן כללי יש להוסיף שיש מחלוקת אם יש איסור לא תחנם בגויים שאינם עובדי ע"ז לפי הב"י והב"ח (לפי הגירסא הנכונה בב"ח) האיסור הוא בכל גוי, אבל הרשב"א והמאירי הקלו בזה, ובשו"ת יבי"א (י,מא) הביא רשימת פוסקים אחרונים שהעידו שנוהגים לקבל לענין מכירת בתים, ושאילו מרן היה רואה את הרשב"א והמאירי לא היה חותך להחמיר, וכן צירף סברא זו בצ"א (טו,מז). אולם למעשה קשה להקל בלא דוחק כי אחרי הכל הבית יוסף החמיר בזה וגם לא ברור שמי שהיקל לענין מכירה מיקל גם לענין נתינת חן.

היוצא מכל הנ"ל בענין של מוסך - אם יש תועלת ליהודי בזה שישבח את הגוי כגון שימשיך לשרת אותו בנאמנות מותר. וכן להמליץ מותר כי יש בזה תועלת ליהודי אחר, אבל סתם לתת מחמאה ושבח אסור כי זה גורם ליהודי להתקרב אליו ולהתנהג כמו חברים. והתורה הקפידה וחכמים הוסיפו איסורים בזה להרחיק אותנו מהגויים כדי שלא נלמד מהם ולא נדבק במעשיהם ולא נתערב עמהם.

{בברכה: הרב יעקב סבתו}