בית הדין

כט תשרי התשפג | 24.10.22

הרב ישועה רטבי

שאלה:

במקרים מסוימים אדם רוכש מספר פריטים אך מקבל רק את חלקם. נביא דוגמא משאלה שהגיעה לבית הדין. חתן שרכש חבילת ריהוט בעסקת חתנים במחיר מיוחד, העסקה כללה מספר פריטים: ארון, שידות, מיטה ומזרונים. למעשה בעל החנות מסר לקונים את המיטות, המזרונים והשידות, אך לא מסר את הארון.

השאלה לדיון היא, האם הקונה רשאי לבטל את כלל העסקה מדין מקח טעות, כי הוא רכש עסקה אחת שכוללת את כל הפריטים, ומכיוון שחסר אחד מהפריטים הקונה רשאי לבטל את המכירה, או שנאמר שהמכירה תקפה ביחס לפריטים שהגיעו, ועל המוכר להחזיר לקונים את שווי הפריט שהוא לא מסר (שווי הארון)?

תשובה:

ככל ויש קשר או תלות בשימוש של כלל המוצרים יחד - ניתן לבטל את העסקה, כי העסקה נחשבת לעסקה אחת ואם חלקה מתבטל ניתן לבטל הכל, אך אם אין צורך שמחבר בין החלקים או שניתן בקלות להשלים את החסר - לא ניתן לבטל את העסקה. במקרה כאן לא הוכח שיש תלות בין הארון ובין שאר הרהיטים שהגיעו, ולפיכך לא ניתן לבטל את המכירה. (ערוך השולחן בסימן רלב סעיף ט).

הרחבה:

הנתיבות (סימן קפב ס"ק ח) התייחס לדין זה בהרחבה, ומדבריו ניתן ללמוד מספר יסודות:

• א. הצדדים מודעים שהעסקה תתבצע בשלבים

עסקה שמורכבת ממספר חלקים, ובהסכמת הצדדים נקבע שהקניין יתבצע בשלבים - העסקה תקפה בכל שלב, וגם אם היא לא תושלם לא יהיה ניתן לבטל את חלק העסקה שעליו בוצע קניין. (מקרה זה מעשי בבניית דירה, שבה יש הסכם שהתשלום יתבצע על כל שלב מהבנייה בפני עצמו).

הנתיבות הביא לכך שתי דוגמאות מהפסיקה:

• א. השולחן ערוך (בסימן בסימן רג סעיף ב) פסק בנוגע לעסקת חליפין, שבו אדם מחליף פרה וטלה בכמות גדולה של חיטים. בעל החיטים משך את הפרה אך לא משך את הטלה - קנה בעל הפרה חיטים בשווי הפרה. בשלב זה לא רשאי אף אחד מהצדדים לחזור בו מהעסקה בטענה שהוא מעוניין בעסקה מלאה (כלל החיטים מצד אחד, או הפרה והטלה מצד שני), כי מראש הצדדים ידעו והסכימו שיבוצע קניין רק על חלק מהמוצר (רק הפרה נמשכה ולא הטלה).
• ב. השולחן ערוך (בסימן קצב סעיף יב) פסק: הקונה עשר קרקעות בעשר מקומות שונים, ברגע שהלקוח החזיק בקרקע אחת - קנה את כל עשר הקרקעות, זאת בתנאי שהוא שילם עבור כל הקרקעות, אבל אם הלקוח לא שילם על כל הקרקעות אלא רק על חלקן - הקונה זכאי לקבל קרקע בהתאם לגובה התשלום שהוא שילם למוכר. מכאן אנו למדים שעסקה שמורכבת מהרבה חלקים (עשר קרקעות), ככל והצדדים הסכימו שהקניין יבוצע בשלבים ולא בבת אחת - העסקה לא מתבטלת.
• ב. הקונה לא היה מודע שהוא יקבל מוצר חלקי

הנתיבות הוסיף יסוד שני: ככל והקונה לא היה מודע לכך שהוא יקבל מוצר חלקי - הוא יהיה רשאי לבטל את המכירה, אא"כ המוכר יצליח להשלים את החסר ולהביא את כלל המוצרים שסוכמו.

הנתיבות הביא דוגמא להלכה זו משלוש הלכות:

א) שליח שמכר ללא הרשאה - השולחן ערוך (בסימן קפב סעיף ח) שדן באדם שאמר לשלוחו שימכור לו שטח קרקע בגודל מסוים, אך השליח מכר לקונה שטח קרקע בגודל כפול ממה שאמר לו בעל הקרקע. הדין הוא שתוספת השטח שהשליח מעצמו מכר - בוודאות לא נקנה לקונה, כי הוא מכר ללא הרשאה. השאלה מה הדין לגבי חלק הקרקע שהמוכר הסכים למכור?

התשובה לכך היא, שיש לחלק בין מוכר שמבקש לבטל את המכירה ובין קונה שמבקש לבטל. הקונה אכן רשאי לבטל את המכירה, בטענה שהוא הסכים לרכוש רק שטח קרקע גדול כפי שנאמר לו, ומכיוון שהוא מקבל רק חצי מהשטח הוא רשאי לבטל את המכירה, וכפי שביאר הט"ז (על השו"ע בסימן רטז סעיף ה) שהקונה יוכל לטעון: "כיון שכללתי אותם בסך אחד - היתה המכירה אחת, וגם שוה בעיני הרבה". (הנתיבות העיר, שהמוכר יוכל להשלים לקונה את הקרקע ובכך המקח יהיה קיים, כפי שנפסק בשולחן ערוך [סימן רלב סעיף א], שאם נמצא טעות במידה במניין או במשקל של המוצר - המקח מתבטל, אך אם המוכר יסכים להשלים את מה שחסר - המקח תקף).

אומנם המוכר לא רשאי לבטל את המכירה בכל הנוגע בשטח שהוא הסכים למכור. כי לגבי המוכר אנו מתייחסים למכירה כמו לשתי מכירות שונות, ואכן החלק השני מתבטל, כי הוא נמכר ללא הרשאה, אבל לגבי החלק הראשון של הקרקע - המכירה תקפה. (אנו לא אומרים שהמוכר יוכל לבטל את המכירה בטענה שכל השטח נחשב ליחידה אחת, ומכיוון והתוספת שהשליח הוסיף מתבטלת - גם החלק הראשון בטל).

במקרה כאן המוכר מודע לכך שהוא מתכונן למכור רק חלק מסוים מהשטח, לעומת זאת הקונה לא היה מודע לכך, הוא לתומו סבור שהוא רוכש קרקע בשטח כפול כפי ההצעה שהוא קיבל, ולכן הקונה רשאי לבטל את המכירה, אך המוכר לא רשאי לבטל את המכירה.

ב)- אב שמכר נכס שכבר נתנה לבנו - הנתיבות הביא דוגמא להלכה זו גם מההלכה הבאה: במשנה (במסכת בבא בתרא דף קלו עמוד א) מובא: בריא שמעוניין לתת מתנה לבניו כבר מחייו - עליו לכתוב שהוא מקנה ונותן את גוף הנכסים בקניין המועיל כבר מהיום, (מתנה מחיים), אך הוא משאיר לעצמו את הזכות לאכול את הפירות, כך שיוכל להשתמש בביתו. (וכדברי הגמ': "הכי קאמר ליה: גופא קני מהיום, פירא - לאחר מיתה").

השולחן ערוך (בסימן רנז סעיף א) כתב, שבמצב זה שני הצדדים לא רשאים למכור את הנכס. האב לא רשאי למכור את הנכס בגלל שגוף הנכס בכלל לא שייך לו הוא כבר נתנו לבנו. גם הבן לא רשאי למכור את הנכס בגלל שיש לאב זכות שימוש בנכס.

השולחן ערוך (שם סעיף ג) הוסיף, שבדיעבד אם האב מכר את הנכס - הקונה רשאי להשתמש בנכס (יש לקונה זכות שימוש בנכס כפי שהיה לאב המוכר) עד למות האב (לאחר מות האב גם זכות השימוש עוברת לבן). במצב זה הקונה רשאי לבטל את המכירה (נימוקי יוסף שם דף סב ב), כי הקונה לא היה מודע לכך שהוא רוכש נכס שיש בו זכות לשימוש לזמן מוגבל (עד למות האב), ומכיוון שהוא לא היה מודע לכך בעת המכירה - נחשב הדבר למקח טעות והוא רשאי לבטל את המכירה. אומנם האב שהיה מודע לכך - לא יהיה רשאי לבטל את המכירה[1].

ג) מכר קרקע ודקלים - בגמ' (במסכת בבא בתרא דף סט עמוד ב) מובא: מוכר שאמר לקונה שמוכר לו קרקע, ושני דקלים - אם יש שני דקלים בקרקע - המוכר יתנם לקונה, ואם אין דקלים בקרקע - המוכר ירכוש שני דקלים ממקום אחר ויתנם לקונה. התוס' (ד"ה ארעא) הבינו, שמדובר על מכירה אחת של קרקע עם הדקלים שנטועים בקרקע. אלא שהמוכר הוסיף שמוכר דקלים, לכן יש חובה על המוכר להביא שני דקלים, כך שאם יש דקלים בקרקע - המוכר יעביר קרקע זו עם שני דקלים, אך אם אין דקלים - המוכר יצטרך לרכוש שני דקלים אחרים ולמוסרם לקונה. מכיוון שמדובר על מכירה של יחידה אחת, לכן במידה והמוכר לא יביא ללקוח שני דקלים - לדעת הרמב"ם (הלכות מכירה פרק כד הלכה יג) - המכירה מתבטלת. וכך פסק השולחן ערוך (בסימן רטז סעיף ה).

הנתיבות ביאר את דברי הרמב"ם, שמדובר בקונה שלא היה מודע שהוא יקבל רק מוצר חלקי (כי אין דקלים בקרקע), ולכן המוכר מחויב להשלים לקונה ולרכוש עבורו את הדקלים, ואם המוכר לא ישלים את המוצר החסר - הקונה יוכל לטעון למקח טעות, כי התכוון לקנות מוצר שלם ולא מוצר חלקי[2].

אומנם הרשב"ם (ד"ה זבין) סבור, שאם המוכר לא ישלים את מה שחסר (המוכר לא יקנה את שני הדקלים החסרים) - המכירה קיימת והמוכר יחזיר לקונה שווי שני דקלים. כי לדעתו מדובר בשתי מכירות שונות, ולכן אם מכירה אחת התבטלה (מכירת הדקלים) - עדיין המכירה הראשונה (של הקרקע) קיימת.

השולחן ערוך (בסימן רטז סעיף ה) פסק כדעת הרמב"ם, והרמ"א פסק כדעת הרשב"ם. הסמ"ע (סימן רטז ס"ק יד) ביאר: השולחן ערוך (שם) פסק כדעת התוס' (שם) שמדובר במכירה אחת של קרקע עם דקלים, ולכן אם המוכר לא יביא דקלים - המכירה היא חלקית ומתבטלת, אבל הרמ"א סבור כדעת הרשב"ם, שמדובר בשתי מכירות שונות, ולכן אם מכירה אחת התבטלה (מכירת הדקלים) - עדיין המכירה הראשונה (של הקרקע) קיימת.

הנתיבות ביאר את שיטת הרשב"ם והרמ"א: לדעתם יש לחלק בין מין אחד ובין שני מינים:

• א. מכירת של שני מוצרים שונים (כגון קרקע ודקלים או פרה וטלה) - יש לומר שאלו שתי מכירות שונות, ולכן ניתן לקיים את המקח בחלק שנותר, גם אם המוכר לא משלים את המוצר.
• ב. מכירת של מוצר אחד - גם לדעת הרשב"ם, אם המוכר לא ישלים את המוצר שחסר - הקונה יוכל לבטל את המקח.

דוגמא למכירה של מין אחד: מכירה של מוצר אחד שיש בה טעות במידה במניין או במשקל, ככל והמוכר לא ישלים את החיסרון - המקח בטל. כך פסקו הרמב"ם (הלכות מכירה פרק טו הלכות א-ב), הר"ן (מס' קידושין יז:) והשולחן ערוך (בסימן רלב סעיף א). בדין זה שמתייחס למין אחד - גם הרשב"ם והרמ"א יסכימו לדברי הרמב"ם והר"ן, שהמקח מתבטל. (וזה שלא כדעת הרשב"א [מס' קידושין דף מב:] המובאת בהערה לעיל).

כאמור, לדעת הרמב"ם, אין הבדל בין מכירת מין אחד לבין מכירת שני מינים, וגם בשני מינים ככל והמוכר לא ישלים את המוצר החסר - הקונה רשאי לבטל את המקח, כי הוא לא ידע שהוא מקבל מוצר חלקי.

הט"ז (על סימן רטז סעיף ה) כתב: "ומעשה בא לידינו, באחד שמכר לחבירו שני מקומות בבית הכנסת באיזה סך, ונתברר אח"כ דלא היה לו אלא מקום אחד, ואמרנו שדין זה הוא מחלוקת רמב"ם ורשב"ם שזכרנו, (לדעת הרמב"ם ניתן לבטל את המקח, כי המוכר לא יכול להשלים את הכיסא שחסר, ומכיוון שהקונה לתומו חשב שרוכש שני כיסאות אחד ליד השני, הרי שמדובר בעסקה אחת וניתן לבטל מדין מקח טעות, אבל לדעת הרשב"ם מדובר בשתי מכירות שונות, ולכן המקח קיים בכיסא היחיד שישנו), ואין לנו כח להוציא ממון נגד הרמב"ם וכל המכירה בטילה".

אומנם הנתיבות כתב על מעשה זה, שמכיוון ומדובר במין אחד - גם לדעת הרשב"ם המכירה מתבטלת.

הנתיבות הוסיף, כדי שנאמר שמדובר במכירה של מוצר אחד (מין אחד), יש צורך לבצע קניין אחד על הכל (למשל במקרה של הט"ז, בוצע קניין סודר על שתי הכיסאות), זאת בלי שהקונה יוכל לדעת שחסר כיסא, ולכן רק הקונה יוכל לבטל את מכירה ולא המוכר. אומנם אם הקונה ישב בכיסא היחידי וביצע קניין חזקה, הרי שיש להשוות זאת ליסוד הראשון שהובא לעיל, שאם הצדדים מודעים לכך שהעסקה תתקיים בשלבים - העסקה לא מתבטלת במה שהוחזק ולגבי חלק מהמוצרים שלא הגיעו ושלא נעשה עליהם קניין - גם המוכר רשאי לבטל את המכירה.

• ג. המוכר נתן מחיר לכל מוצר בפני עצמו

הנתיבות כתב: "אבל כשפסק כל אחד סך בפני עצמו - הוי כשתי מכירות ואינו צריך להשלים, אף על פי שלא ידע הלוקח". כלומר כאשר המוכר נתן מחיר לכל פריט בפני עצמו, גם אם בסוף הוא חישב את כל הסכום במחיר אחד, בכל זאת ניתן לומר שכל מוצר נחשב כמכירה בפני עצמה, ולכן גם אם המוכר סיפק רק חלק מהמוצרים ולא הצליח להשלים את שאר המוצרים - המכירה לא מתבטלת ויש לה תוקף לגבי המוצרים שהתקבלו, (כמובן שאם הקונה שילם על כלל המוצרים, שהמוכר יצטרך להחזיר את שווי המוצרים שהוא לא סיפק).

המגיד משנה (הלכות מכירה פרק כד הלכה יג) הסביר את דברי הרמב"ם: "דמנא לן דמי שמכר לחבירו שני דברים בערך אחד, ולא פרט לו ערך לכל אחד, ואין לו אלא האחד - שיתחייב הלוקח לקנותו? והרי יכול (הקונה) לומר: לא הייתי קונה האחד בלא חבירו".

כלומר אם מדובר על מוצרים שנרכשו במחיר כללי (כמו קרקע ודקל), מבלי לפרט מחיר של כל מוצר בפני עצמו - רשאי הקונה לבטל את המכירה החלקית, מתוך טענה שאילו היה מודע לכך מראש - לא היה קונה רק חלק מהמוצרים.

משמע שאם המוכר פירט את מחירו של כל מוצר בפני עצמו - גם לדעת הרמב"ם לא יהיה ניתן לבטל את המכירה, אא"כ יוכח שיש קשר ותלות בין כלל המוצרים, שמקובל לרכוש את כלל המוצרים ביחד, שאז גם אם היה פירוט לכל מוצר, ניתן לבטל את המכירה.

הט"ז (על השו"ע שם) למד מכאן לשאר ענייני עסקים, שאם הקונה לא קיבל חלק מהמוצר שהזמין, שיכול לבטל את כלל העסקה: "ולפי"ז, כל היכי דמכר אחד לחבירו בפעם אחת שני דברים בסך מה, ונמצא שאחד מהם אינו ברשותו - ודאי הסברא נותנת [ד]מכירת השני בטלה, דזה (הקונה) יוכל לומר: כיון שכללתי אותם בסך אחד - היתה המכירה אחת, וגם שוה בעיני הרבה, ולא אקח אחד מהם כפי שומת האנשים".

ערוך השולחן (סימן רלב סעיף ט) פסק: "אם קנה הרבה בהמות או מטלטלין, ונמצא מום באחד מהם, אם המה דברים נפרדים, שאינו צריך זה לזה, וגם הלוקח אינו צריך לכולם דוקא, או אפילו צריך לכולם, ויש בקל לקנות אחר כזה שנמצא המום בו - כל המקח קיים, לבד אותו שנמצא בו המום, וגם המוכר אינו יכול לומר או תבטל כל המקח או תקיימו כולו, אא"כ מראה טעם נכון בב"ד שאינו יכול לבטל מקצת ולקיים מקצת".

כלומר ככל ויש צורך משמעותי בחלק החסר (יש קשר או תלות בשימוש של כלל המוצרים יחד)- ניתן לבטל את העסקה, כי העסקה נחשבת לעסקה אחת ואם חלקה מתבטל ניתן לבטל הכל, אך אם אין צורך שמחבר בין החלקים או שניתן בקלות להשלים את החסר - לא ניתן לבטל את העסקה.

היום מקובל בתי הדין לפסוק כדעת ערוך השולחן, שיש לבחון האם יש תלות בין כל המוצרים.

• ד. מתי גם המוכר יוכל לחזור בו מהמכירה?

הנתיבות כתב, שאם המוכר אמר במפורש ובניסוח ברור, שהוא מעוניין למכור את כלל המוצרים ביחד - ככל ומסיבה כל שהיא המכירה לא תכלול את כלל המוצרים - רשאי המוכר לבטל את המכירה.

בגמ' (במסכת בבא בתרא דף פו עמוד ב) מובא: מוכר שאמר ללקוח: 'אני מוכר לך כור (שלושים סאה) בשלושים סלעים', והלקוח התחיל למשוך את התבואה - כל עוד שהקונה לא משך את הסאה האחרונה, הקניין לא חל, ויש אפשרות ללקוח וגם למוכר לחזור בהם מהעסקה, שכן המקח לא חל עדיין[3].

הרמ"א (בסימן ר סעיף ז) פסק: אפ' אם הסחורה נמצאת ברשות לקוח ובכלי לקוח - הקניין לא חל עד שהמוכר יסיים למדוד את הסאה האחרונה, כי המוכר גילה דעתו שהוא מעוניין למכור את כל הכור רק בבת אחת. הסמ"ע (בסימן ר ס"ק יז) הסביר: המוכר מעוניין למכור את כל שלושים הסאה, בגלל שהוא מעוניין בכסף (להחזר חוב וכד'). המוכר זקוק לכסף בשווי כל שלושים הסאה שהוא מעוניין למכור, אין לו עניין בפחות מכך, כך שהמוכר מעדיף לבטל את המכירה ולא למכור פחות משלושים סאה, ולכן רק לאחר שהמוכר יסיים למדוד את הסאה האחרונה - המקח יחול, וזה גם אם מדובר ברשות קונה ובכליו של שונה.

הנתיבות הקשה: מדוע במקרה זה יש למוכר זכות ביטול, הרי לעיל ראינו שאם מוכר מביא חלק מהמוצרים, רק לקונה יש זכות ביטול ולא למוכר?

הנתיבות הסביר: כאשר המוכר מגלה את דעתו בצורה מפורשת, שהוא מעוניין למכור את כלל המוצרים, הוא רשאי לחזור בו אם בסוף המכירה לא תכלול את כל המוצרים. הסמ"ע (בסימן ר ס"ק טו) כתב: הניסוח של המוכר היה: "כור בשלשים אני מוכר לך", כאשר הניסוח המקובל הוא להתייחס לכל סאה בפני עצמה, כמו שמוכרים ק"ג פירות במחיר מסוים, המוכר מתייחס למחיר של ק"ג פרי, אבל אם המוכר כותב במפורש שהוא מוכר 30 ק"ג במחיר מסוים, וודאי כוונתו למכור הכל במכירה אחת, ואם מכל סיבה שהיא המכירה תעצר אפ' בסאה האחרונה - המוכר יוכל לחזור בו מהמכירה.

למעשה הנתיבות פסק כדעת הרשב"א (ב"ב פ"ו ע"ב), שרק הקונה רשאי לחזור בו ולא המוכר, שהרי בסוגית מכירת עשר קרקעות, המוכר אומר במפורש שהוא מעוניין למכור הכל ביחד, ובכל זאת רק הקונה יכול לבטל במכירה חלקית ולא המוכר.

[1] המשנה למלך (הלכות זכיה ומתנה פרק יב הלכה יג) כתב, שהרשב"א (מס' ב"ב מט ב) חולק על הנימוקי יוסף. הרשב"א התייחס לבעל שמכר נכסי מלוג ששייכים לאישה, כלומר גוף הנכס שייך לאישה, והבעל רשאי לאכול פירות. מקרה זה מקביל למקרה לעיל, שבו גוף הנכס שייך לבן ולאב יש זכות שימוש בפירות, שאם הבעל /האב מכרו את גוף הנכס, (למרות שיש להם רק זכות שימוש בפירות) - המכירה מתבטלת וגם למוכר יש זכות לבטל את המכירה, כי כאשר אדם מוכר את גוף הנכס, התוצאה היא שהפירות שבנכס (=שימוש בנכס) שייכים ללקוח. כדי שהמכירה תהיה תקפה רק ביחס לפירות, על המוכר להדגיש שהוא מוכר רק את הפירות בלבד, ומכיוון שכאן המוכר (הבעל/האב) מכר את גוף הנכס - המכירה של גוף הנכס מתבטלת, וגם בשימוש בפירות שהוא תוצאה של מכירת גוף הנכס - מתבטל.

המשנה למלך הקשה, שלכאורה יש סתירה בדברי הרשב"א, וכפי שנבאר:

בגמ' (במסכת קידושין דף מב עמוד ב) מובאת מימרא של רבה (ובגירסאות אחרות של רבא): "כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין - אפילו פחות מכדי אונאה נמי חוזר". כלומר ככל ונמצא טעות במידה במניין או במשקל של המוצר - המקח מתבטל גם בהונאה הפחותה מששית ממחיר השוק של המוצר.

הרשב"א (מס' קידושין דף מב: הובא בר"ן דף יז:) הבין כך את דברי רבה: אין אפשרות לבטל את המקח, אלא המקח קיים והמוכר חייב להשלים או להחזיר את הפער הכספי, (כלומר "חוזר" הכוונה להחזיר את הפער ולא לבטל את העסקה). לדעת הרשב"א, גם כאשר לא ניתן להשלים את החיסרון, כגון בקרקע - המקח קיים, כי יש קניין לחצאין, אלא שיש להחזיר את הפער הכספי.

הרשב"א (שם) למד מכך, שאם אדם רכש קרקע ונמצא שחלק מהקרקע היה גזול בידי המוכר או שחלק מהקרקע עוקל בגלל חובות של המוכר - המקח לא מתבטל ויש לקיימו בחלק הקרקע שנותר. (הנתיבות בסוף דבריו פסק בנקודה זו כדעת הרשב"א, זאת במידה והקונה גם השתמש בחלק שנותר ברשותו, כי גזילה נחשבת למכירה ולקניין לכל דבר, אלא שמדובר באיסור. ומכיוון שמדובר בקניין לכל דבר, הגזלן והקונה לא רשאים לבטל את המכירה בחלק הגזול, אלא רק הנגזל יכול לגבות את הקרקע מהלקוח, והקונה גם בשלב זה לא רשאי לבטל את המקח, אלא יכול רק לתבוע החזר בגלל האחריות שמוטלת על הגזלן לשלם לקונה את החלק שהנגזל גבה מהקונה).

אומנם לעיל קבע הרשב"א, שכל המכירה היא יחידה אחת ואין קניין לחצאין, וניתן לבטל את המכירה, ומדוע א"כ בקרקע שחלקה נמצאת גזילה - הרשב"א כתב שהמקח קיים? המשנה למלך נשאר בצריך עיון.

הנתיבות הסביר שאין כל סתירה בדברי הרשב"א. במקרה של אב שנתן את גוף הנכס לבנו ולאחר מכן מכר את הנכס, אנו אומרים שניתן לבטל את המכירה, כי מכירת פירות היא תוצאה של מכירת הגוף, כלומר יש קשר וחיבור בין הפירות לבין גוף הקרקע, ומכיוון שמכירת הגוף כלל לא חלה, (שהרי גוף הנכס כלל לא נמצא ברשות האב), לכן גם מכירת הפירות מתבטלת. אבל בקרקע גזולה אין כל תלות בין החלק הגזול לבין החלק שנותר בידי הלקוח, ולכן המכירה תקפה בחלק שנותר ברשות הקונה.

וכך מבואר בשולחן ערוך (בסימן רג סעיף ג): "אמר ליה: 'קנה נכסי או חפץ פלוני, אתה ובהמה זו, או אתה ועובר זה' - קנה הוא מחצה". כלומר מוכר שאמר לקונה: 'קנה אתה וחמור' - קנה הוא חצי. הרשב"ם (מסכת בבא בתרא דף קמג עמוד א ד"ה  קנה) ביאר: "דהכי אמר ליה, אתה וחמור תיקנו שניכם, הוא מחצה ואתה מחצה, ולא אבד האיש חלקו בשביל החמור, שלא תלאן זה בזה". (כדעת רב נחמן בגמ').

צריך לציין, שהר"ן (מס' קידושין יז:) חולק על הרשב"א וסבור, שרק אם לא ניתן כלל להשלים את החיסרון - המקח בטל, כי הלקוח שילם עבור דבר שלם אך קיבל רק חלק ממה שקנה, ואין אפשרות להשלים, לכן אנו אומרים שהמכירה כלל לא חלה והמקח בטל מעיקרו, אבל כאשר ניתן להשלים את החיסרון - המקח קיים אלא שעל המוכר להשלים את החיסרון. וכ"פ השולחן ערוך (בסימן רלב סעיף א).

[2] לדעת הרמב"ם, אם המוכר ישלים את החלק החסר וירכוש שני דקלים - לא ניתן לבטל את המקח. וכ"פ השולחן ערוך (בסימן רלב סעיף א). הט"ז (על סימן רטז סעיף ה) הקשה על כך: מדובר שהדקלים לא נמצאים בקרקע, והם מוגדרים כדבר שלא בא לעולם, א"כ כיצד יחול הקניין על הדקלים הללו. ולפיכך יש לומר שגם אם המוכר יבקש להשלים את מה שחסר, שיהיה ניתן לבטל את המקח.

הנתיבות ענה על כך, שמכיוון שהקונה לא היה מודע לכך שחלק מהפרודוקטים שרכש חסרים, לכן הוא רשאי לתבוע מהמוכר שישלים לו את מה שחסר. בשלב הזה שבו המוכר משלים לו את הדקלים החסרים - מתבצע קניין על המוצר החדש שכעת עובר לקונה.

[3] אומנם אם המוכר אמר ללקוח: 'אני מוכר לך כור (שלושים סאה) בשלושים סלעים, כל סאה בסלע' - כל סאה אינה תלויה בסאה שלאחריה, לכן כל סאה נחשבת כמכירה שעומדת בפני עצמה, ונקנית ללקוח מיד עם משיכתה, ולאחר מכן כבר לא ניתן לבטל את המכירה.