שאלה:

עקב המצב מזרזים את ההכשרה שלנו, ולכן אנחנו מתאמנים וכדו' גם בשבת קודש.
אשמח לדעת מה ההבט ההלכתי על הנ''ל, מה מותר לעשות ומה אסור... תודה!

תשובה:

פעולות ההכרחיות למען הכשרה של פעולה ביטחונית מצילת חיים מותר לעשותם בשבת , אבל יש לעשות זאת בשינוי כל עוד הדבר מתאפשר (כמובן רק באופן שאין סכנה בעשיית הפעולה בשינוי). כל הפעולות שאין הכרח לעשותם בשבת אלא אפשר לעשותם מערב שבת או לאחר השבת אסור לעשותם בשבת , ובכלל זה כל הפעולות השגרתיות של חיי יום יום שאינם בגדר הצלת חיים ולא בגדר הכשרה להצלה וכן פעולות לוגסטיות למיניהם שאינם קשורות להכשרה והאימון לקראת פעולה מצילת חיים.

הסבר הדברים-

פיקוח נפש דוחה שבת. לא רק אם הסכנה נוכחת ביום השבת עצמו אלא אף אם בשבת אין סכנה אלא שהמצב עתיד להגיע לסכנה זה כבר מתיר לעשות מלאכות בשבת. –

כך מוכח מדין גויים שצרו על עיירות בספר אפילו על תבן וקש (שכט,ו ע"פ עירובין מה.) היינו שיש חשש סכנה עתידית. כמו שכתב שם רש"י "שמא ילכדוה ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש לפניהם".

וכן ממה שהתירו לחזור בכלי זין למקומם (עירובין שם) בגלל שקרתה תקלה בעבר ופגעו בעצמם בלקיחת כלי הנשק. למרות שבשעה שחוזרים עם כלי הנשק לא ידוע על סכנה ברורה אם ישאירו את הכלי נשק אלא שמא תתפתח סכנה כמו שקרה שפעם אחת הכירו בהם האויבים ורדפו אחריהם ומאז התקינו שיחזרו עם הכלי זין בשבת למקומם כדי למנוע שמקרה כזה יחזור על עצמו.

כמו כן ההיתר לעשות מלאכות בשבת לצורך פיקוח נפש הוא אפילו כאשר המלאכה אינה מצילה באופן ישיר אלא שהיא רק מכשירה את ההצלה-

כך מוכח ממה שכתב הרמב"ם ב,כד שמותר להכין כלי זין כדי להציל יחיד הנרדף,

וכן מוכח ממה שהתירו לחזור בכלי זין (שהוזכר לעיל) אף שפעולה זו אינה אלא הכשר שכלי הנשק יהיה מוכן בידם בשעת הצורך.

וכן מוכח ממה שמתירים ליולדת לנסוע לבית חולים אף שמצב הסכנה ביולדת הוא רק לאחר פתיחת הקבר או ישיבה על משבר או חברותיה נושאות אותה אבל מ"מ מותר עוד לפני מצב זה להתכונן לקראת הפיקוח נפש העתידי. (ובזמנם היה דבר בא לידי ביטוי בקריאה למילדת בשלב מוקדם – מ"ב של,ט)

מעקרונות אלו יש ללמוד שכאשר יש חשש סכנה עתידי וכדי למנוע אותו צריך לעשות פעולות מקדימות בשבת ואם לא יעשו אותן יש חשש שתפגע ההצלה מן הסכנה אף שפעולות אלו עצמם אינם מצילות חיים באופן ישיר אלא רק מונעות את הסכנה או מאפשרות את הטיפול בסכנה מ"מ יש היתר לעשות את הפעולות הנדרשות ביום השבת.

בכלל ענין זה הם אימונים ביום שבת קודש. לפי המציאות הידועה חיילים שאינם מאומנים כראוי יתפקדו פחות טוב בשעת סכנה . היות ולא ידוע אם ומתי תקרא הסכנה וכמה זמן יש לחייל להתאמן אליה- ממילא יש לחשוש שאם החיילים לא יתאמנו בשבת הם חלילה עלולים להסתכן יותר אם יקרה מצב של סכנה.

במשיב מלחמה בכמה סימנים מתייחס הגר"ש גורן לתעשיית הנשק בשבת כאשר היא הכרחית, וכן לבדיקות הכרחיות הכרוכות בחילול שבת . ומדגיש (ח"א סי' ב עמ' צא מהדורת תשע"ט) שהתיר לייצר נשק וחלקי חילוף בשעת מלחמה על יסוד הרמב"ם הנ"ל ב,כד. וכן (שם סי' יא-יב) לגבי בדיקות הכרחיות באוניות ומטוסים בשעת כוננות בטחונית. ואמנם שם בסיכום ההלכות יוצא שבדיקות הכרוכות באיסורי תורה יש לעשותם בשינוי. וכפי שיובאר להלן.

וכן התיר (ח"ב סי' צ) שאם החיילים הגיעו למעוז ללא אימון מספיק וללא ידע בבעיות הבטחון המיוחדות של המעוז מותר לאמן את החיילים אבל יש להמנע עד כמה שאפשר מעשיית מלאכות שיש בהן איסור תורה כגון חפירה . וכן התיר שם (סי' צא) לנסות כלי נשק בשבת כאשר אין אפשרות לנסותם לפני שבת והנסוי הוא חיוני לצורך היציאה המבצעית.

יש לדעת שיש מחלוקת בראשונים ובשו"ע האם בפיקוח נפש צריך לעשות החילול בשינוי. וסברת המקילים היא כדי שלא יגרם עיכוב או היסוס בהצלת הנפשות. אמנם יש לומר שכל המחלוקת היא בחילול שמציל חיים באופן ישיר אבל בחילול שאינו מציל באופן ישיר אלא הוא רק הכשרה לקראת ההצלה בזה נראה שלכו"ע צריך לעשות בשינוי על מנת לצמצם את החילול למינימום האפשרי. וכן כתב בנשמת אברהם סי' שכח סעיף יב עמ' שצג שאכן צריך גוי וגם שינוי בטיפול בחולה שאינו טיפול ישיר , וכתב שם שהסכים עמו הגר"ע יוסף וכ"כ שם בשם האור לציון וכן הובא בחזון עובדיה עמ' רנג לגבי שינוי. וממילא ה"ה לענין הצלת ביטחונית שאינה הצלה ישירה אלא רק הכשרה לקראת ההצלה שצריך לעשותה בשינוי.
עוד יש להדגיש שברור שכל שאין צורך באימון בשבת אלא אפשר להסתפק באימונים לפני ואחרי שבת ואין תועלת משמעותית לאימון בשבת הרי שאין היתר לעשות אימון כזה בשבת וכמו כן ברור שכל פעולה שאינה קשורה לאימון או לתיחזוק הכוננות אלא היא פעולה של חיי היום יום בצבא ודאי שאין היתר לעשותה בשבת אלא הכל צריך להעשות לפני השבת או להמנע ממנה לגמרי אף אם תגרום לאי נוחות במשך השבת.