שאלה:

אני חייל במילואים. במסגרת התפקיד אנחנו עושים משמרות של 12-12 שעות, כך שאני במשמרות לילה ומתחלף בשעות הבוקר. יש לציין ש-12 שעות המנוחה הם בברוטו, ובפועל יש בערך 8.5-9 שעות.
הבעיה היא שהזמן הזה נופל על כל זמן תפילת מנחה, ואיך שאני לא מסובב את זה יוצא שאני חייב לישון על כל זמן מנחה (שקצר בשעון חורף), לצורך מבצעי, המשמרת הבאה.

א. מה סטטוס החיוב שלי בתפילת מנחה? האם אני חייב לקום באמצע השינה להתפלל? האם זה בגדר אנוס, ובתפילת ערבית להשלים, או שזה בגדר פטור לגמרי שאז אין תשלומין?
ב. לרוב אם אני ער ב-12:00 אני משתדל להתפלל ואז לישון, אבל היו מקרים שכבר הייתי מאוד עייף והלכתי לישון בלי תפילה. האם גם אז הדין שווה או ששם שונה?
תודה.

תשובה:

נראה שזה בגדר אנוס. אמנם אם יש אפשרות לסדר את שעות השינה בצורה אחרת יש להשתדל לעשות כן, כי מדובר על סידור לאורך זמן וקשה לוותר על מנחה באופן קבוע. אבל אם לא מסתדר לעשות כן ולפי מידת העייפות אתה מוכרח לישון באותם שעות , ואם לא תישן באותו זמן זה עלול להשפיע לרעה על המשמרת הבאה אם כן אינך חייב לקום ויש להחשיב זאת בגדר אנוס בדומה אולי לקושי של חולה להתפלל (ואם אכן הוא רק בגדר של "לא נוח" או אפילו שצריך רק קצת מאמץ הרי שצריך לקום ולחזור לישון) . אבל מצד שני נראה שיש חובה להשלים ואין אתה פטור. הפטור המוחלט של תפילה הוא למי ש"עוסק בצרכי ציבור". (משנה ברורה צג ולהבדיל גם לאונן ל"ע) ואכן שמירה על הציבור היא ודאי בגדר עוסק בצורכי ציבור אבל כל זה בזמן שעוסק בפועל בצורכי ציבור אבל כאשר ישן בשביל לעסוק בצורכי ציבור הרי שבאותו זמן אינו עסוק ממש בצורכי ציבור אלא הוא רק בגדר "הכשר" לעסוק בצורכי ציבור. ולכן יש להחשיבו בגדר אנוס וצריך להשלים את מנחה.
ב. גם אם היית ער ולא יכולת להתפלל מצד העייפות (אם כי צריך להשתדל להתפלל למרות העייפות כמו שנוהגים כל הציבור בסוף ליל שבועות והושענה רבה) מ"מ בדיעבד שלא יכולת להתפלל אפשר להחשיב זאת כאנוס כל שלא ביטל בשאט נפש (לשון המ"ב קח,כג) ויש להשלים בערבית.
{בברכה הרב יעקב סבתו}