שאלה:

אשמח לקבל ולדעת את ההלכות הרלוונטיות לסדר הפרשת תרומות ומעשרות בשנה זו
תודה!

תשובה:

דינים המיוחדים לשנה זו תשפ"ד-
שנה זו היא שנה שניה לשמיטה ולכן מה מפרישים בה מעשר שני (אחרי הפרשת תרומה גדולה מעשר ראשון ותרומת מעשר כפי שיובא לקמן) אחרי ההפרשה פודים את המעשר שני במטבע. המטבע נהיה קדוש ואסור להשתמש בו לשום דבר ולכן צריך לשומרו במקום שלא יבואו בטעות להשתמש בו. ניתן לשומו בתוך מעטפה ולכתוב עליה שהכסף הוא פדיון מעשר שני ולשמור במקום מוגדר.

פירוט הפרשת תרומות ומעשרות-
יש להפריש מהפירות או הירקות - תרומה גדולה, מעשר ראשון , מעשר מן המעשר שהוא תרומת מעשר , ומעשר שני. (בשנה זו)
תרומה גדולה מעיקר הדין היא כל שהוא ואע"פ שחכמים תקנו שיעור של אחד מס' או מנ' או ממ' היום שהתרומה אינה נאכלת חוזרים לדין שתרומה היא כל שהוא.
מעשר ראשון הוא עשירית מן הפירות.
תרומת מעשר היא מעשר מן המעשר היינו אחד חלקי מאה מהפירות.
מעשר שני הוא עשירית מן הפירות.
עצם ההפרשה נעשית ע"י קריאת שם ואין צורך להפריש בפועל- כפי שיובא לקמן- , אבל את התרומה הגדולה ותרומת המעשר צריך להפריש בפועל משום שהם קדושים ורק כהן טהור יכול לאוכלם , ומאחר והכהנים היום בחזקת טמאים בטומאת מת ואין אפשרות לטהר אותם כי אין אפר פרה אדומה , ממילא אין מי שיכול לאוכלם. לכן אילו היו התרומה ותרומת מעשר נשארים בתוך הפירות היו הופכים את כל הפירות למדומע –היינו תרומה המעורבת בתוך פירות חולין. לכן הכרחי להוציא מראש מתוך הפירות את מה שמיועד להיות תרומה הגדולה והתרומת מעשר. אחרי הקריאת שם שמים אותם בתוך שתי שקיות ומניחים בתוך הפח.

סדר ההפרשה –
מוציאים תחילה מן הפירות מעט יותר מאחוז אחד מן הפירות. כמות זו מיועדת להיות התרומה הגדולה ותרומת המעשר. – הסבר – התרומה הגדולה כאמור לעיל היא כל שהוא , ותרומת המעשר היא למעשה אחוז אחד כדלעיל. סך הכל שניהם ביחד – מעט יותר מאחוז.

מאחר ויש צורך שהם לא התערבו עם הפירות כפי שהובא לעיל, לכן מוציאים אותם מראש עוד לפני שמחילים שום קדושה על הפירות.

נביא כאן את הנוסח המלא (לשנה זו של שנת מעשר שני) ואח"כ הסבר הנוסח-
"אחד ממאה שיש כאן ישאר טבל, יותר מאחד ממאה שיש כאן הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו, אותו אחד ממאה שיש כאן ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפונו של הפירות הרי הוא מעשר ראשון.
אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון עשוי תרומת מעשר, עשרה חלקים בצד דרום של הפירות הם מעשר שני
מעשר שני מחולל הוא וחומשו על פרוטה במטבע שיחדתיה לחילול מעשר שני

פירוט הנוסח[1]-
לאחר שהוציאו את היותר מאחוז אומרים כך-
"אחד ממאה שיש כאן ישאר טבל" הסבר- היות ואנו עומדים לקרוא שם לתרומה גדולה, ותרומה גדולה אין לה שיעור וצריך להפריש אותה בצורה של אומדן ולא בצורה מדוייקת לכן מגדירים שהחלק המדוייק שהוא אחד ממאה נשאר חולין ורק החלק העודף שאין לו שיעור מדוייק ואין אנו יודעים לשער כמה הוא רק עליו תחול התרומה גדולה.

כעת קוראים שם לתרומה גדולה ואומרים -
"יותר מאחד ממאה שיש כאן (היינו בחלק הפירות שהוצא) הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו"
הסבר – במשפט זה אנו קוראים שם לתרומה הגדולה. אנו אומרים שאותו המעט ה"כל שהוא" הרי הוא תרומה גדולה. צריך גם להגדיר מיקום לתרומה כי צריך שיהיה מפורש שרק חלק הוא תרומה ואילו השאר הוא לא תרומה בלשון חכמים ""ראשית" - ששיריה ניכרין" (עירובין לז:) היינו שיהיה מפורש שחלק הוא תרומה והשאר הוא שיירים. כאשר מגדירים מיקום משמעות הדבר שרק במיקום הזה נמצאת התרומה ואילו השאר אינו תרומה. לכן צריך להוסיף את המילה "בצפונו" היינו התרומה גדולה תחול בצד צפון של החלק שהוצא מתוך הפירות והשאר אינו תרומה גדולה.

כעת קוראים שם למעשר ראשון ואומרים-
"אותו האחד ממאה שיש כאן עם עוד תשעה חלקים כמותו בצד צפון של הפירות הרי הוא מעשר ראשון"
הסבר – מעשר ראשון הוא עשרה אחוזים מן הפירות – מתוך עשרה אחוזים אלו מפרישים אחוז אחד שהוא התרומת מעשר . אחוז זה הוא קדוש ולכן יש להוציאו מראש שלא התערב עם שאר הפירות. – משום כך הוצאנו מראש אחוז אחד שהוא אמור להיות התרומת מעשר. התרומת מעשר באה מתוך המעשר וממילא צריך תחילה להגדיר את המעשר. מעשר זה מורכב מאותו אחוז שהוצאנו עם עוד תשעה אחוזים בתוך הפירות. לכן אנו קוראים שם למעשר ע"י שמגדירים שהאחוז שהוצאנו עם עוד תשעה חלקים כמותו (היינו עוד תשעה אחוזים) שהם סך הכל עשרה אחוזים הם הם המעשר ראשון. גם כאן צריך להגדיר מיקום כי משוים בין תרומה למעשר שגם במעשר צריך "שיירים ניכרים" (ראה לעיל בדין התרומה)

כעת קוראים שם לתרומת המעשר – המעשר מן המעשר- ואומרים –
"אותו האחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון עשוי תרומת מעשר"
הסבר- במשפט זה אנו קוראים שם לתרומת המעשר שהיא עשירית מן המעשר. עשירית מעשר היא אחוז אחד - אחד חלקי מאה - מתחילה הוצאנו אחוז אחד כדי לקרוא לו תרומת מעשר . עכשיו במשפט "הרי הוא" וכו' מבצעים את הקריאת שם.

כעת קוראים שם למעשר שני ואומרים-
"עשרה חלקים בצד דרום של הפירות הם מעשר שני"
הסבר- כאמור בתחילת הענין הפרשת המעשרות נעשית ע"י "קריאת שם" אף בלא הפרשה בפועל. היינו כדי להפריש מעשר שני די בהגדרה שעשירית מן הפירות הם מעשר שני . צריך גם להגדיר מיקום כי כאמור לעיל צריך שיהיה מפורש שרק במקום מסויים הוא המעשר ושהשאר הוא שיירים. כדי להגדיר את המיקום אומרים "בדרומו".

פדיון מעשר שני-
יש לומר "מעשר שני זה הוא וחומשו מחולל על מטבע שיחדתי לפדיון מעשר שני" (ואם הוא מעשר שני ודאי יש לברך לפני כן על פדיון מעשר שני)
הסבר - לאחר שקראו שם למעשר שני , משמעות הדברים שיש בתוך הפירות עשר אחוז של פירות שהם קדושים (באותו צד שהגדירו שהם שם היינו כגון שאמרו בדרומו) . מעשר שני זה אמור לעלות לירושלים בזמן שהיה מזבח ולאוכלם שם בטהרה. כיון שלצערנו אין הדבר אפשרי היום , לכן צריך לפדות את הפירות. אם לא יפדו את המעשר אסור יהיה לאכול מהפירות שהוגדרו כמעשר, ולמעשה אסור יהיה לאכול מכל אותו צד שבו נמצא המעשר כגון כאן אסור לאכול מהפירות שבדרומו שמא יאכל בטעות מן המעשר.

הפדיון נעשה על ידי שמחללים את קדושת הפירות על מטבע כאמור בתורה. התורה (פרשת ראה) מאפשרת למי שאינו יכול לעלות את המעשר לבית המקדש מחמת ריחוק המקום לפדות את הפירות -וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ ....וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם וכו' . כאשר בעל הפירות פודה בעצמו את פירותיו ציותה התורה להוסיף חומש (פרשת בחוקתי ויקרא כז) "וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמִשִׁיתוֹ יֹסֵף עָלָיו". ולכן אומרים בנוסח "הוא וחומשו".

המטבע צריך להיות לפחות בשווי פרוטה . שווי פרוטה הוא אחד חלקי ארבעים גרם כסף. למעשה ערכו משתנה והוא בערך עשר אגורות ויותר לפי שווי שוק הכסף. (ראה באתר כתר).

כדאי לקחת מטבע כמו שקל ויותר כך שאפשר לפדות בו כמה פעמים.

הברכות-
אם מפרישים מפירות שהם טבל ודאי ,לפני ההפרשה צריך לברך "על הפרשת תרומות ומעשרות" וכן אם פודים מעשר שני ודאי יש לברך לפני הפדיה "על פדיון מעשר שני"
בשנים שלישית ושישית לשמיטה מפרישים מעשר עני במקום מעשר שני ואז משנים בנוסח בהפרשה האחרונה ואומרים "עשרה חלקים בצד דרום של הפירות הם מעשר עני".

[1] יסוד הנוסח נמצא במשנה דמאי פ"ה משנה ב וכן ברמב"ם תרומות סוף פ"ג ובשו"ע שלא,כח . וראה בדרך אמונה על הרמב"ם הנ"ל את הנוסח שתיקן החזו"א לאומרו היום ופירושו. כאן יש הוספה קצת על נוסח החזו"א ע"פ השו"ע וסידור קול אליהו וכוונת הלב.
{בברכה הרב יעקב סבתו}