שאלה:

האם מותר\ ראוי לבת (נשואה\רוקה\ילדה) לתרום שיער בשלושת השבועות מצד תספורת?

תשובה:

ספרדיה שלא יכולה להקדים לפני שבוע שחל בו תשעה באב או לאחר אחרי תשעה באב, יכולה אף בשבוע שחל בו ולאשכנזיה שלא יכולה להקדים לפני י"ז בתמוז, יכולה עד שבוע שחל בו.

בהרחבה:
ישנה מחלוקת ממתי חל איסור תספורת – שו"ע תקנ"א,ג' – רק בשבוע שחל בו תשעה באב. רמ"א תקנ"א,ד' – ... תספורת נוהגים להחמיר מ י"ז בתמוז.

ישנה עוד מחלוקת בין האחרונים האם איסור תספורת הוא רק לאיש או גם לאישה, הפמ"ג ועוד סוברים שאין הבדל, וכן פסק המ"ב (תקנא,עט אמנם כתב כן לגבי שבוע שחל בו ולא ציין מה הדין לפני כן ראה להלן).

אבל כתב בחזו"ע (עמ' קסג) שהיות ולפי השו"ע (יו"ד שצ,ה) יש הבדל בין איש לאשה לענין תספורת באבלות שהאשה מותרת בנטילת שיער אחרי שבעת ימי האבלות. ואבלות ישנה כמו שבוע שחל בו ת"ב אינה חמורה יותר מדין אבלות שלושים א"כ יש להקל בתספורת אשה אפילו בשבוע שחל בו ולכן כתב שההולכות אחר השו"ע מותרות בתספורת אפילו בשבוע שחל בו ת"ב. ועוד הביא שם בחזו"ע פוסקים הסוברים שאע"פ שהרמ"א (שם ביו"ד) החמיר שאסור לאשה להסתפר גם אחרי שבעה מ"מ כל זה לענין אבלות ממש או לענין שבוע שחל בו שהוא חמור יותר אבל לענין מנהג איסור התספורת מיז בתמוז אפשר להקל יותר גם להולכים אחרי הרמ"א ולסמוך על הראשונים המחלקים בין איש לאשה לענין תספורת ושכך הקלו הגר"מ פינשטיין והגרש"ז אויירבאך לפחות לגבי אשה הרוצה להשתדך. (ויתכן שהמ"ב יודה בזה כנזכר לעיל).

היוצא לענין השאלה הנ"ל שבתספורת של אשה אפשר להקל עד שבוע שחל בו אף להולכים אחר הרמ"א , וק"ו כאשר התספורת לא נעשית עבור יפוי אלא עבור מטרה אחרת כי משמע מהתוספות (מו"ק יט: ד"ה אתיא) שאיסור תספורת באבלות לאחר שבעה הוא רק כאשר נעשה עבור יפוי - שכתבו שלסרוק את השיער באבלות מותר אע"פ שודאי יתלוש שיער ואינו דומה לתסרוקת בנזיר כי "לענין אבילות שהוא משום יפוי" אינו אסור כשאינו נעשה לשם יפוי. וא"כ ק"ו לענין אבלות ישנה שאין לאסור כאשר אינו נעשה עבור יפוי.
{בברכה: הרב יורם לוי}