שאלה:

האם מותר להשתמש במכונת קרח בשבת?
והאם יש מקום להתיר כאשר אני ממנה מישהו שבודק שהמכונה לא מתמלאת אף פעם?

תשובה:

בתשובה מדובר כאשר לא חברו ההתקן גרמא של מכון צומת ולא החמירו כהרבנות הצבאית שהכניסה שעון שבת.
ישנם שני סוגי מכונות: במכונה הפועלת ע"י חיישן שמפסיק לפעול כאשר המכונה מלאה - אם אני ממנה מישהו שבודק שהמכונה לא מתמלאת אף פעם – מותר. ואם ספק לי האם יפעל – מותר למי שמתיר לפתוח מקרר בשבת, כי לא וודאי ידלק. כאשר מוצאים כמות גדולה של קנקנים בזה אחר זה שוודאי באחת הלקיחות תופעל המכונה – מ"מ יש מקום להתיר, כי נדון על כל לקיחה בפני עצמה וכל אחת בפני עצמה היא בספק שמא תופעל המכונה, אך אם מוצאים בבת אחת כמות של קרח גדולה שוודאי תפעיל את המכונה בצורה ישירה, אע"פ שזה פסיק רישא דלא ניחא ליה (וי"א שכאן מדובר באיסור דרבנן), מ"מ נראה שלא נוהגים להתיר פ"ר דלא ניחא ליה בחשמל כאשר המעשה נעשה בצורה ישירה, אבל ע"י גוי מותר להוציא את הקרח.
סוג שני של מכונה, שפועל ע”י חיישן כמו המכונה הקודמת, אבל כאשר המיכל מתמלא בקרח הוא לוחץ על ידית שננעלת ומפסיקה את פעולת המכונה, הוצאת קרח מהמיכל המלא, משחררת את הידית וע”י זה נוצר חיבור חשמלי שמפעיל את המכונה מחדש. על פי זה, יש לאסור ע"י יהודי הוצאת הקרח מהמכונה המלאה, שהרי אף שאין כאן כוונה להפעלתה אלא רצון להשתמש בקרח הקיים, יש כאן פסיק רישיה של הפעלת המכונה, אך יהיה מותר לומר לגוי להוציא קרח.

בהרחבה:
באתר סיכומי תורה דן בנושא ומסביר את פעולת המכונה – 'במוסדות ציבוריים ובבסיסי צבא מצויים מכונות קרח. המכונות מורכבות ממיכל גדול לאגירת הקרח ומעליו מקפיא המכין את הקרח. מים זורמים אל המקפיא וכאשר הקרח מוכן, קוביות הקרח נשפכות למיכל האגירה ושוב מים זורמים למקפיא. במיכל מותקן חיישן המזהה כשהמכונה מלאה ואז תהליך עשיית הקרח נפסק. יש שני סוגי מנגנונים, אלקטרוני ומכני. האלקטרוני בנוי מטרמוסטט שמוצמד למקום גבוה בדופן מיכל האגירה וחש בטמפרטורה נמוכה כשיש שם קרח. המנגנון המכני הוא זיז שנדחף כשהמכונה מלאה ומפסיק את יצירת הקרח מחדש עד שהמיכל מתרוקן קצת ואז הזיז חוזר למקומו. במנגנון האלקטרוני, חולף מעט זמן מהוצאת הקרח ועד שהמכונה מתחילה שוב לפעול כי מקום החיישן צריך להתחמם מעט. במנגנון המכני, המכונה מתחילה לפעול שוב באופן מידי.
כיוון שהוצאת הקרח מהמכונה כשהיא מלאה גורמת לה לפעול, עולה השאלה לגבי שימוש בה בשבת. מכון צומת יצרו התקן גרמא למכונות והרבנות הצבאית הכניסה שעון שבת. כאן נדון בסוגיות השונות ובטעמים להתיר גם כשאין התקן. בדיון להלן נצא מתוך נקודת הנחה ששימוש בחשמל בלי חוטי להט אסור מדרבנן וכהסכמת רוב הפוסקים.
במקרה הפשוט, כאשר מכונת הקרח לא מלאה עד הסוף, הוצאת הקרח לא גורמת לה לפעול אלא רק מעכבת את כיבויה. במקרה זה, אין עשיית מלאכה, גם לא בגרמא, ולכן מותר להשתמש במכונה.
במקומות בהם יש צריכה רבה של קרח, זהו המקרה המצוי ונדיר מאוד למצוא מכונה שהפסיקה לפעול כי התמלאה. (דבר זה מצוי יותר במכונה טובה כשאין שימוש מרובה בקרח ובמיוחד לאחר הלילה).
ולכן אם אני ממנה מישהו שבודק שהמכונה לא מתמלאת אף פעם – מותר.
בהלכות שבת דבר שאינו מתכוון מותר, היינו כשלא ברור לי האם הפעולה שלי תגרור איסור, אבל אם זה פסיק רישא, שוודאי לי שהפעולה שלי תגרור איסור -הדבר אסור.
הפוסקים דנים במקרה בו אין וודאות מוחלטת למלאכה האסורה, אך הסבירות לכך גבוהה. ישנם מספר שיטות בנושא זה, מהקצה אל הקצה – בקצה אחד הרב עובדיה ביחוה דעת (ו, נג) הביא פוסקים רבים הסוברים שגם אם רוב הסיכויים שתיעשה המלאכה ויש רק סיכוי קטן שלא תיעשה, נחשב פסיק רישא. (בין הפוסקים: תוספות, ריטב"א, מאירי, רמב"ן בשם הרי"ף והגאונים). אך מהקצה השני בשו"ת מנחת יצחק אסר גם מקרים של 'רובא דרובא' בהם תתרחש הפעולה האסורה, גם בספר אורחות שבת (פרק ל) הביא מספר שיטות האוסרות, לפחות מדרבנן מקרים שקרובים מאוד לפסיק רישא.
במציאות של מכונת קרח קשה לדעת כמה קרח צריך להוציא מהמכונה כדי שהיא תתחיל לפעול שוב. אולם ברור שבהוצאת כמות קטנה של קנקן או שניים יש סבירות טובה שהמכונה לא תחזור לפעול ולכן זה אינו מתכוון ומותר.
כאשר זה ספק פסיק רישא – ספק לי האם התמלא או ספק לי האם כשאני יוציא עוד קנקן של קרח אני אפעיל את המכונה:
הט"ז (או"ח שטז' ג') דן בסגירת קופסה שאולי יש בה זבובים. אם בקופסה יש זבובים, ודאי שסגירת הקופסה תגרום לצידתם. כיוון שיש ספק מה יש בקופסה, הט"ז סובר שאין זה פסיק רישא ומותר לסגור את הקופסה בלי לעיין אם יש בה זבובים. רבי עקיבא איגר חולק על דין זה והביאור הלכה הביא ראיות לט"ז וסומך על שיטתו באיסור דרבנן.
על פי שיטת הט"ז כאשר מוצאים כמות גדולה של קנקנים בזה אחר זה שוודאי באחת הלקיחות תופעל המכונה – מ"מ יש מקום להתיר, כי נדון על כל לקיחה בפני עצמה וכל אחת בפני עצמה היא בספק שמא תופעל המכונה. וכן הביא בשש"כ (במבוא הערה נו) בשם הגרש"ז אויערבך, דאף אם וודאי דנעשית המלאכה כשיעשה פעמים רבות, מ"מ אין זה פ"ר, דהרי עלנו לדון על כל מעשה בנפרד, ובאותו המעשה אין פ"ר (בפרק כו הערה סז הביא דוגמא – אדם שמרבה ללכת ע"ג דשא, שוודאי שבאחת הפסיעות יתלוש עשב אחת, שמותר)
באתר סיכומי תורה הביא 'שבמכונות הקרח, לא תמיד ניתן לדעת האם המכונה הפסיקה לפעול כי התמלאה יותר מידי. גם כשנראה שהמכונה מלאה, יתכן שאינה מלאה מספיק כדי להסיט את הזיז או להפעיל את חיישן הקור. כשבדקו מספר מכונות בפעולתן ראו שיתכן ומכונה תיראה מלאה מהפתח הרגיל שלה, אך היא עדיין פועלת. כשמורידים את המכסה העליון (שלרוב מוברג) רואים שבחלק העליון יש עוד מקום.' אם כן, גם אם הוצאת הקרח כשהמכונה מלאה ודאי תגרום להפעלה מידית של המכונה, במקרה של הוצאת קרח, אולי עדיין לא התמלאה המכונה - יש ספק פסיק רישא שלפי הט"ז מותר, 'כמו כן לפי הט"ז לא צריך לעיין האם יש זבובים בכלי שרוצים לסגור ונראה שהוא הדין כאן, לא צריך לבדוק מכונה לעומק כשבאים להוציא ממנה קרח.'
במקרה שלנו גם כשהתמלא זה פסיק רישא דלא ניחא ליה -
לבעל הערוך ועוד מותר גם באיסור דאוריתא, אך רוב הראשונים חולקים וסוברים שהמלאכה אסורה, וכך נפסקה ההלכה, מ"מ בפסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן ישנה מחלוקת - הרב עובדיה ביחווה דעת (ו, נג) פסק להתיר, אך אחרונים רבים חולקים והמשנה ברורה (שכא, נז) כתב שאפשר להקל במקום צער. והביא המשנ"ב(שיד, י, יא) שפסיק רישא בדרבנן כשלא ניחא ליה זה מחלוקת שו"ע ורמ"א, ששו"ע מתיר והרמ"א אוסר.
פסיק רישא דלא ניחא ליה הוא לאו דווקא כשהתוצאה המשנית לא נוחה לאדם אלא גם כשלא אכפת לו ממנה. (בה"ל שכ ד"ה דלא ניחא ליה).
מ"מ למעשה נראה שלא נוהגים להתיר פ"ר דלא ניחא ליה בחשמל(שיש פוסקים הסוברים שחשמל איסורו מדאוריתא - משפטי עוזיאל , חזו"א , מנחת יצחק , אגרות משה , ציץ אליעזר , הגר"מ אליהו ועוד) כאשר המעשה נעשה בצורה ישירה, ולכן אם וודאי תופעל המכונה יש לאסור
באתר מוסדות אריאל הביא שכעין זה כתה הרב ישראל רוזן שליט”א ראש מכון “צומת”, שהסביר 'שהמכונה פועלת ע”י הזרמת מים לתוך תבנית שמסתובבת כ- 20 דקות בטמפרטורה מקפיאה, ולאחר שהמים קופאים, הקוביות שנוצרו נופלות למיכל שממנו מוציאים קרח לפי הצורך, כאשר המיכל מלא החיישן מפסיק לפעול, עם הוצאת קרח מהמיכל שוב החיישן מתחיל לפעול, אך אין זה ודאי שיתחיל מיד. לפי זה הרי זה דומה למקרר שאינו פועל שדנו בדבר אם מותר לפותחו, כיון שע”י כניסת אויר חם הוא יתחיל לפעול מחדש, שרבים התירו פתיחתו כיון שאין זה ברור שיפעל מיד, וכך גם במכשיר עשיית הקרח, אמנם מי שיאסור פתיחת מקרר כל זמן שאינו פועל יאסור אף בנידון שלנו.'
כמו כן יש להתיר ע"י שגוי יוציא את הקרח, שכתב משנ"ב (רנג,צט) כיוון שאמירה לאינו יהודי, היא שבות שאין בה מעשה לא החמירו עד כדי כך והתירו בפסיק רישיה,
עוד הביא 'שיש סוג שני של המכונה, שפועל ע”י חיישן כמו המכונה הקודמת. אבל כאשר המיכל מתמלא בקרח הוא לוחץ על ידית שננעלת ומפסיקה את פעולת המכונה, הוצאת קרח מהמיכל המלא, משחררת את הידית וע”י זה נוצר חיבור חשמלי שמפעיל את המכונה מחדש.' על פי זה, יש לאסור ע"י יהודי הוצאת הקרח מהמכונה המלאה, שהרי אף שאין כאן כוונה להפעלתה אלא רצון להשתמש בקרח הקיים, יש כאן פסיק רישיה של הפעלת המכונה, אך מותר לומר לגוי להוציא קרח.
{בברכה: הרב יהורם לוי}