שאלה:

ישנה הגרלה על דירה, וכל ההכנסות מכרטיסי ההגרלה הולכים לחקלאות ולישיבות בגבול הצפון, ללימוד תורה ולתרומת ספרי תורה לבסיסי צה"ל וכן לציוד רפואי לטובת תושבי עוטף עזה.
השאלה היא, האם מותר לקנות כרטיסי הגרלה מכספי מעשר?

תשובה:

מותר בתנאי שנוהג את מנהג המעשר כספים על דעת לתת גם עבור מצוות ולא רק עבור צדקה לעניים וגם שאכן הכסף הולך לטובת מצוות כאלו שאפשר להשתמש בהם במעשר כספים. ואפילו שמרויח מן הצד את ההגרלה זה נחשב כטובת הנאה הנלוית אל חלוקת הצדקה. ויש מי שמוסיף שזה בתנאי שלא היה קונה כרטיס ההגרלה מכספו הרגיל ולקח את הכרטיס רק מחמת שנתן כסף לצדקה. ואם כבר התחייב לתת לקופה זו מותר רק אם בשעה שהתחייב לתת לקופה זו חשב מראש לתת מתוך כספי מעשר)

בהרחבה-

לפי המהרי"ל ורמ"א (סימן רמט) מעשר כספים הוא רק לעניים אבל לפי מהר"ר מנחם המובא בדרישה ומהרש"ל וכן הובא בט"ז וש"ך אפשר גם שאר מצוות וכ"כ א"ר סי' קנו. החת"ס ב,רלב ועוד אחריו (משיב דבר,ועוד המובאים בצ"א ט,א ) הסבירו שגם למהרי"ל היינו מי שכבר התחייב באופן זה אבל יכול מלכתחילה לקבל על עצמו להוציא גם לצורכי מצוה.

היות ועיקר דין מעשר כספים הוא משום מנהג שאדם מקבל על עצמו ואינו חיוב אפילו לא בגדר מנהג מחייב (שכן דעת הרבה אחרונים - חוות יאיר ,תשובה מאהבה, חתם סופר רלא, שבט סופר (נכד החתם סופר) , שבות יעקב פה (תלוי אם התפשט המנהג) ,יהודה יעלה "יחדי סגולה נוהגים", משיב דבר עו (לנצי"ב), וכן משמע באהבת חסד יט, וכן משמע מדרך אמונה ז,כז (שרק אם קיבל על עצמו או נהג בזה חייב) וכן נראה שנוטה דעת הצ"א ט,א) ממילא יוצא שיכול בשעת קבלתו את המנהג לתת גם לצורכי מצוה כי הכל הולך לפי קבלתו.

האם אפשר להנות הנאה צדדית מנתינה של צדקה ?

שאלה זו היא שאלה כללית בכל הדברים שאדם רשאי לתת למי שהוא רוצה, האם רשאי לקבל ממון עבור זה שמחליט לתת למישהו מסויים. והנה לגבי תרומה שנינו בגמרא בכורות כז. (וכעין זה בתוספתא דמאי) שיש - "טובת הנאה לבעלים, כיצד: ישראל שהפריש תרומה מכריו, ומצאו ישראל אחר ואמר לו הא לך סלע זה - ותנהו לבן בתי כהן – מותר" היינו שמותר לקחת כסף עבור ההחלטה למי לתת את התרומה , ואמנם בירושלמי דמאי וברמב"ם תרומות יב הגבילו את הזכות הזו רק כאשר מתלבט בין שני כהנים וכן אסרו שהכהן עצמו ישלם ומותר רק קרובי משפחה , אבל כל זה לענין נתינת תרומה ששם יש איסור של כהן המסייע בבית הגרנות , אבל בדברים אחרים שיש לבעלים זכות החלטה למי לתת בפשטות אין הגבלה על קבלת כסף. (ויש להעיר שכל זה אינו קשור למחלוקת אם טובת הנאה היא ממון כפי שהוסבר בהערות הגרי"ש אלישיב קידושין ג "דכו"ע מודו דרשאי ישראל לומר לכהן הילך סלע זה ותן התרומות לבן בתי כהן, וטעמא דמ"ד טוה"נ אינה ממון היינו דס"ל דממון זה שמקבל עבור הנתינה אינו מחמת שיש לו זכות ממון בגוף החפץ אלא זה סתם דמים של סחיטה או דמי שתדלנות. ולמ"ד טוה"נ ממון ס"ל דזכות הנתינה שיש לישראל זהו "זכות ממוניי" בגוף החפץ, וכשמשלמין לו עבור זה נחשב שקיבל ממון תמורת זכותו זו").

וגם לענין צדקה מצאנו מפורש בט"ז רמט,א שכתב:

"ולענין לקנות מצות בבית הכנסת במעות מעשר נ"ל דאם בשעת קניית המצות היה דעתו על זה שרי דהא המעות לצדקה אזיל ואף שהוא נהנה במה שמכבד לקרות אחרים לס"ת אין זה איסור שהרי בכל מעשר יש טובת הנאה לבעלים מה שאין כן אם בשעת קניית המצות לא נתכוין ליתן ממעשר ואח"כ רוצה לפרוע ממעשר ה"ל כפורע חובו ממעשר כנ"ל בזה".

הט"ז מתיר לקבל הנאה של קריאה בספר תורה תמורת זה שמסכים לתת את המעשר שלו לאותו בית הכנסת. ואמנם לכאורה הט"ז דיבר באופן שאחרים נהנים מהשכר שקיבל עבור נתינת הכסף , היינו שאחרים יעלו לספר תורה, אבל לכאורה אפשר להתיר גם כאשר הוא עצמו נהנה מטובת ההנאה, כי לכאורה ההגבלה שלא יקנה לעצמו שייכת יותר לענין תרומה כנ"ל שלא יהיה כהן המסייע בבית הגרנות או עשיית סחורה בתרומה אבל אינה שייכת לענין צדקה כי סו"ס מה לי טובת הנאה לעצמו או לאחרים בכל מקרה יש כאן רווח צדדי מן הצדקה.

לפי זה ה"ה לגבי כרטיס הגרלה שניתן להחשיב זאת כרווח צדדי של נותן הצדקה. היינו נותן הצדקה יכול לתת את כספי הצדקה שלו לכמה מקומות , ובא מקום אחד ונותן לו רווח צדדי אם ייתן לו את הכסף שלו בדומה לישראל שנותן לישראל אחר כסף כדי שיתן לבן בתו וגם כאן נותן מקום אחד כסף כדי לשכנע את בעל הכסף לתת לו. (וכבר הובא לעיל שכאן אין לחלק אם נותן לו או לאחרים).

בספר משפט וצדקה עמ' כב (במסקנתו שם) כתב שכל זה דוקא אם אלולי הצדקה לא היה קונה את כרטיס ההגרלה – היינו שלא היה קונה מכספו הרגיל כרטיס הגרלה זה - ממילא רווח ההגרלה הוא רק צדדי ואינו נחשב כקונה לעצמו חפץ בכספי צדקה ולכן יכול להנות מהכרטיס . אבל אם יש לו רווח ממשי ששוה כסף אינו יכול לקנותו בכסף צדקה וצריך לקזז את השווי של מה שקיבל מכסף הצדקה. אבל לכאורה יש להעיר שלגבי תרומה הבעלים קיבל כסף ממש עבור ההחלטה לתת את התרומה לפלוני וא"כ גם לגבי צדקה יוכל לקבל אפילו כסף ממש כדי להחליט למי נותן את הצדקה ועדיין הכל רק בגדר טובת הנאה ולא נחשב כמכירה ממש. ומ"מ יש לחוש לדברי המשפט וצדקה.
{בברכה: הרב יעקב סבתו}