שאלה:

האם יש לברך ברוך שפטני למי שמאמץ ילד?

תשובה:

המקור לברכת "ברוך שפטרני" מובא בדברי המדרש (ב"ר סג, י) "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים (בראשית כה, כז), אמר ר' אלעזר, צריך אדם להיטפל בבנו עד י"ג שנה, מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה".

בדברי הראשונים מצאנו כמה נוסחאות בלשון הברכה. רבנו יונתן (שבת כה, א בדפי הרי"ף) הביא את דברי הירושלמי "כשיגיע קטן לי"ג שנה ויום אחד מברך האב ברוך המקום שפטרני מעונשו של זה". בפירוש התפילות לרבנו יהודה ב"ר יקר (ח"ב עמוד עב) הובא נוסח אחר: "אומר ברוך המקום שהצילנו מעונשו של זה". ואילו בדברי חמודות על הרא"ש (ברכות פ"ט סימן ה אות ל) כתב: "מהרי"ל בזמן שבנו נעשה בר מצוה וקרא בתורה היה מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר פטרני מעונשו של זה".

מצינו מחלוקת האם יש לברכו בשם ומלכות או לא. רבים סוברים דיש לברך ברכה זו בשם ומלכות וכן כתבו המהרי"ל (קריאת התורה סג), התשב"ץ (שצ), פסקי רבינו יחיאל מפריש (כג), המגלה עמוקות, מקור חיים, מגן גיבורים, חיי אדם (סה ג) וסידור התניא.

הרמ"א (או"ח סי' רכה סע' ב) הביא להלכה את דברי המהרי"ל: "יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצוה יברך בא"י אמ"ה שפטרני מעונשו של זה", וסיים: וטוב לברך בלא שם ומלכות". ויש להבין מדוע לא לברך ברכה זו בשם ומלכות. 

וביאר הדברי חמודות (שם) שאין מברכים 'ברוך שפטרני' בשם ומלכות, כי ברכה זו לא נזכרה בגמרא, ואין לברך ברכה בשם ומלכות אלא אם כן הוזכרה הברכה בגמרא, כמו שכתב הרא"ש (קדושין פ"א סימן מא). עם זאת, הדברי חמודות כתב שגם המרדכי נקט כדעת המהרי"ל שיש לברך 'ברוך שפטרני' בשם ומלכות, וכתב על כך הגר"א בהגהותיו על השו"ע "וכן עיקר", וכן נוטה לומר הגרשז"א (הליכות שלמה תפילה כג, מ).

בביאור לשון הברכה "שפטרני מעונשו של זה" כתב המג"א (סי' רכה ס"ק ה) "פירוש, דעד עכשיו נענש האב כשחטא הבן בשביל שלא חנכו. ובלבוש פירש איפכא, דעד עתה הבן נענש בעון האב". ונתבארו בדבריו שני ביאורים לברכה:

א. עד עכשיו האב נענש כאשר הבן חטא בגלל שלא חינך את הבן להתנהג כראוי, אבל מיום שנעשה בן י"ג שנים "מחוייב הוא להתחזק בעצמו למצוות השי"ת" (משנה ברורה שם ס"ק ז), ושוב לא יענש האב אם הבן יחטא, ועל כך מברך האב "שפטרני מעונשו של זה" – מהעונש שנענש בגלל הקטן. ובמשנה ברורה הוסיף: "ודע דאע"פ ששוב אין עליו ענין חינוך, מכל מקום יש על האב מצות הוכחה כשרואה שאינו מתנהג כשורה, וכשאינו מוחה בידו נענש עליו, דלא גרע משאר ישראל".

ב. עד עתה הבן נענש בעוון האב, כמבואר בילקוט שמעוני (רות רמז תרז) "עד י"ג שנה הבן לוקה בעוון האב", והברכה היא שהבן נפטר מלהענש בגלל אביו. ולפי פירוש זה לכאורה תמוה מדוע צריך האב לומר ברכה זו, הרי אדרבה, הבן היה צריך לברך ברכה זו ולא האב.

ובאמת בשו"ת שואלין ודורשין (סימן ה) הביא בשם הש"ך בפירושו על התורה (פרשת לך לך) שהבן הוא זה שמברך "ברוך שפטרני מעונשו של אבא", וביאר כי הנדון מי מברך 'ברוך שפטרני' תלוי בשני הביאורים ללשון הברכה. לפי המג"א, שהאב נענש על מעשי בנו עד גיל י"ג, האב מברך. ולפי הלבוש שעד בר המצוה הבן נענש בעוון אביו, הבן מברך. אולם למנהגינו היום שהאב מברך 'ברוך שפטרני', צריך עיון בפירושו של הלבוש מדוע האב מברך את הברכה ולא הבן.

ואכן אחד ההבדלים הנוגעים למעשה בין שני הפירושים הוא בשאלת ברכת "ברוך שפטרני" על בן חורג: בספר הקטן והלכותיו (פרק פג סע' כט) כתב: "אב שלאשתו יש בן שנולד לה מבעלה הראשון ונעשה בן י"ג שנה והוא גדל אצלו בביתו, יברך ברוך שפטרני בלי שם ומלכות, אף לנוהגים לברך ברכה זו בבנו ממש בשם ומלכות. ואם אינו מגדלו בביתו, אין צריך לברך כלל כשנעשה הנער בר מצוה. ויש לדון אם אביו מולידו צריך לברך ברכה זו כשבנו אינו גודל אצלו". כלומר, כאשר הבן לא גדל עם אביו אלא בבית אמו, יש להסתפק האם האב "החורג" המגדל את הבן בביתו צריך לברך 'ברוך שפטרני', למרות שהוא איננו האב הטבעי, ושורש הספק מהו ביאור הברכה.

לפי ביאורו של המג"א, שעד עכשיו נענש האב על חטאי הבן בגלל שלא חינכו, האב ה"חורג" צריך לחנך את בנה של אשתו מדין "אפוטרופוס", המבואר במסכת גיטין (נב, א) "האפוטרופסין עושין להן לולב וערבה וסוכה וציצית" וזהו מדין חינוך, וכפי שמפורש בשו"ע (חו"מ סימן רצ סע' טו). ולכן שפיר צריך לברך 'ברוך שפטרני'. וכן העלה הפרי מגדים (או"ח רכה, כ) שהאב מברך ברכה זו מטעם שהוא מחויב בחינוך הבן, אם כן, כיון שהמגדל נכנס במקום האב, גם הוא יברך. אלא שמעיקרא דדינא אין צורך בראיות שהמגדל יכול לברך ברכה זו, שהרי מנהג קיים ועומד הוא שמברכים אותה בלא שם ומלכות, הואיל ולא נזכרה בתלמוד.

אולם לפי ביאורו של הלבוש, שעד עתה הבן נענש בעוון האב, טעם זה שייך כמובן רק באביו הטבעי ולא באביו ה"חורג", וכמובן שאינו מברך ברוך שפטרני.

בספר יסודי ישורון (מערכת קריאת התורה אות יח) כתב: "המגדל יתום בביתו והגיע לגיל המצוות מי מברך ברכת שפטרני, נראה דלפי המבואר לעיל בשם הפמ"ג, דתלוי באב, מפני שהחיוב עליו לחנכו, אם כן יתום דחיובו של אפורופוס לקנות עבורו ציצית ותפילין ולחנכו כמבואר בחו"מ (רצ) א"כ מברך האפוטרופוס ברכת שפטרני". וכן פסק פסקי תשובות (רכה, אות ד).

ולעומתם בשו"ת משנה הלכות (ג כו) העלה שלא יברך כלל ודעתו שם דב' הטעמים לא שייכי בכה"ג והיינו משום דנקט שם דאפוטרופוס אינו מחוייב כלל בחינוך היתום יותר משאר כל אדם.

והרב אליעזר רבינוביץ (שות אבני דרך ח"יא, הערות עמ'' 479) עשה מעין פשרה, כי אין לברך ברכה זו בשעה שעולה לתורה כיון שהוא בפרהסיא, אבל טוב ונכון לברך ברכה זו בלא שם ומלכות בפני הנער עצמו, ואם רוצה להדר יברך בנוכחות שאר בני המשפחה וכגון בשעת סעודת הבר מצוה שיש שם מנין קרובי משפחה שבהם לא יטעו לומר שהוא בנו, ובזה יצא יד"ח הסוברים שצריך לברך ברכה זו בעשרה.

העולא לדינא:נראה שלא כדאי לברך ברבים כי זה קצת תמוה לרבים שאם יודעים שהוא לא בנו לא מצפים שינהג ממש כבנו ואם לא יודעים יחזיקו שהוא ודאי בנו. ולכן מקסימום יברך בחיק המשפחה.

{בברכה: משה כהן}