שאלה:

1. לקחתי השבת מהקערה אננס, והיו בקערה נוזלים וחתיכות אננס, והעליתי בכף אננס עם נוזלים, האם מותר לי להטות את הכף באוויר שיצא המיץ ויישאר לי האננס?
2. להצמיד את הכף לצידה של הקערה כדי שיצא המיץ ויישאר לי האננס?

תשובה:

אם חתיכת האננס גדולה – מותר הכל.

ואם זה חתוך לחתיכות קטנות – אסור להטות הכף או להצמידה לקערה כדי שיצאו המים ולהשים החתיכות בכלי, ואף  אם אוכל מהכף מיד אסור כיון שזו ברירה בכלי (אמנם כאן רק דרבנן כי אינו כלי מקצועי), אא"כ היה יכול להוציא את החתיכות בידו בקלות ומשתמש בכף רק בשביל לא להתלכלך וגם אוכלם לאלתר.

בהרחבה:
במלאכת בורר מדובר על תערובת של שני דברים, שאני רוצה להפריד אחד מהשני, מ"מ אם הדברים ניכרים שהם לא מעורבבים, אין בזה מלאכת בורר.

בסימן שיט,ג -הרמ"א הביא את תרוה"ד - ושני מיני דגים מיקרי שני מיני אוכלים ואסור לברור אחד מחבירו אלא בידו כדי לאכלן מיד אף על פי שהחתיכות גדולות וכל אחת נכרת בפני עצמה...

ונחלקו הפוסקים בניהם מה נחשב מעורבב ומה נפרד, בפסקי תשובות(שיט,טז) מביא שוודאי שתפוח אחד ותפוז אחד לא נחשבים מעורבבים, אך אם יהיו בקערה אחת הרבה תפוזים ותפוחים, יתכן שכן יחשבו כמעורבים, לכן כל דבר יש לדון לגופו.

פסקי תשובות (שיט,יז) – דן לגבי הוצאת אוכל ממשקה, האם נחשב כתערובת שיש בה איסור בורר או לאו, ומסקנתו שאם האוכל גוש אחד וגדול (בהערה - כגון ביצים, תפו"א,בשר), באופן שבקל ובלא שום טירחא אפשר להוציאו מן מהמיםמרק צלול, אין בו דין ברירה כלל... ואם ברצונו לשפוך ולסלק המשקה מהם אין בכך איסור כלל, ושרי אפילו בכלי ברירה(מצקת מחוררת, מסננת וכדומה), אבל כל שיש איזה טירחא בחיפוש או תפיסת האוכל כדי להוציאו מהרוטב או המים, כגון: חתיכות קטנות הרבה מהמשקה(בהערה - וכגון שימורי אפונה, גזר, תירס, זיתים וכדומה, ואם מוציא מהם הרבה בכף שפיר דמי אפילו לאחר זמן, כיוון שאין בזה טירחא כלל, אך יזהר שלא לסננן ולנענע ולשפוך המים העולים עמם בתוך הכף)... אזי יש בזה דין בורר, ואין היתר להוציא אלא מה שרוצה באכילתו עתה ובידו(או בכף ומזלג) ולא בכלי ברירה.

אך בחזון עובדיה (ח"ד עמוד רל) – הביא להקל גם בקופסאות שימורים של זיתים, מטעם דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. 

בשש"כ (פרק ג, הערה קעז) הביא בשם רשז"א, שאולי יש להיזהר שלא לקרב כף שיש בה איטריות ומרק לדופני הצלחת כדי להעלות את האיטריות בלא מרק, כי הוא מוציא את האוכל בעזרת כלי.

בפניני הלכה (פרק יא,יג) – מחלק וכותב לגבי קופסאות שימורים, שמלפפונים חמוצים כיוון שגדולים, לא נחשבים כתערובת במים, מצד שני תירס ואפונה, כיוון שקטנים הם נחשבים מעורבים, ואסור לשפוך מתוכם את המים, אך זיתים, זה ספק האם נחשב מעורב וכיוון שזהו ספק הנוגע לאיסור תורה, יש להחמיר לשפוך המים מתוך הזיתים..., אבל מותר להוציא את הזיתים מתוך מימיהם, ע"י מזלג או כף, כדי לאוכלם לאלתר, והסביר בהרחבות, שמותר כיוון שכף אינו כלי ברירה, לכן זה מוריד את האיסור לדרבנן וכיוון שעושה זאת דרך אכילה, שאוכלו מיד ולא מניח בכלי אחר – מותר. וכמו כן כתב לגבי קופסת טונה, שאסור לשפוך ממנה את השמן מתוכה, ואם ירצה להגיש את הטונה בלא השמן, יוכל בעזרת כף ליטול את הטונה מתוך הקופסא ולהניחה בצלוחית אחרת, כי באופן זה הוא נוטל את האוכל מתוך הפסולת כדי לאוכלו לאלתר, ובהערה כתב שעל ידי מזלג, יש לאסור כאשר הוא לא מכניסה מיד לפיו, כיוון שמסתייע במזלג לברירה, אך אם ירצה לאכול מיד, מותר אף להשהותם מעט מעל הכלי כדי שהמים ייזלו, שזוהי דרך אכילה ממש.

הרב רימון (ח"ב, עמודים 605 – 608) וגם בשש"כ (פרק ג, הערה קמא)הביאו לכאורה סתירה במשנ"ב האם כף הוא כלי לברירה ותירצו ע"פ האגרות משה(אור"ח,ח"א,סימן קכד) – המשנ"ב בשיט, ס"ק סב אוסר לברור בכף – 'וכן הקולט שומן הצף ע"פ החלב... גם זה הוא בכלל בורר על כן יזהר שכשיגיע סמוך לחלב יניח קצת עם החלב ואז שרי... והוא הדין להיפוך שיטול קצת מן החלב עם השומן הזה, אבל ליקח השומן בצמצום אסור אפילו דעתו לאכול לאלתר שהרי הוא לוקח בכף', ובשער הציון (נח) ביאר שזו דרך ברירה, וציין שהנשמת אדם(ס"ק ב) מתיר להוציא שומן מעל גבי חלב ע"י כף, כי 'אין זה כלי שבוררים בו',(הרב רימון בהערה 59 הסביר את שיטתו - רוצה לומר שרק קנון ותמחוי שהם כלי שבוררים איתו אסרו חכמים, אך כף לא אסרו חכמים לברור איתו, כי אין שימושו לברירה) ואילו המשנ"ב בס"ק סו התיר להפריד מאכל עבה מן הרוטב בכף, כיוון שזו דרך אכילה, ומתרץ השש"כ את הסתירה – שתלוי האם יכול להשתמש בידיו וכף משמשת רק ידה אריכתא כדי לא להתלכלך, ולכן שומן אסור ומאכל עבה מותר. למסקנה כותב כיוון שכף ומזלג הם לכל היותר כקנון ותמחוי, שלא מיוחדים לברירה והוי דרבנן, מימלא בספקות בנושא זה יש להקל ולכן התיר להוציא ירקות ממרק ע"י כף או מזלג, אבל אין להוציא בהם חתיכות קטנות שא"א אפשר להוציאן ביד ונחוצים כף או מזלג כדי 'לדוג' אותם.

{בברכה: הרב יורם לוי}