שאלה:

שלום לרבנים!
אני אשכנזי ורציתי לשאול האם יש היתר להשתמש בסוגי שמנים שונים לפסח כדוגמת קנולה/ סויא או שצריך דוקא שמן זית/קוקוס/דקלים?

תשובה:

שמן קנולה-

בשו"ת אבני נזר שעג אסר שמן קנולה (בלשונו שמן מרעפס) ובתשובה אחרת תקלג התיר אם בשלו אותו קודם פסח.
בשו"ת מהרש"ם א,קפג התיר שמן קנולה אם נעשה ללא שריה במים (וכך הוא לכאורה תהליך הפקת השמן).

בימינו יעקב אריאל שליט"א והרב דב ליאור שליט"א מתירים שמן קנולה וכן הרב אליקים לבנון שליט"א מתיר. ונראה שגם האג"מ ג,סג שהתיר בוטנים באכילה ק"ו שיתיר שמן קנולה.
הגר"מ אליהו זצ"ל (הובא בספר עמא דבר ח"א סי' סב) התיר גם לבני אשכנז שמן קנולה וכן את הלציטין המופק ממנו

הדיון בפוסקים נסוב סביב ג' נקודות-

א.      הלפתית אינה נאכלת ולכן אינה נחשבת בגדר קטנית (הרמב"ם מגדיר בהלכות כלאים (א,ח) שקטניות היינו זרעים הנאכלים) וכן מוכח מהרמ"א (תנג,א) שכתב שמותר לאכול אני"ס ודימה זאת (בדרכי משה שם) למה שאמרו בהלכות ברכות סי' רד שמברכים עליו שהכל כיון שמיועד לטעם ולא לאכילה. אמנם הקשה הט"ז (תנג,א) מדוע אסרו חרדל שגם הוא אינו נאכל ותירץ שהוא גדל בשרביטין ולכן דומה יותר לשאר הקטניות. ע"פ הסבר הט"ז כתב האבני נזר שעג שהיות וגם הרעפס (לפתית) גדל בשרביטין הוא אסור כמו חרדל. אמנם יש שכתבו לחלק שחרדל יותר נאכל מאשר הלפתית כי הוא משמש כממרח כך שהוא עומד בפני עצמו אפילו אם אינו נאכל ממש בפני עצמו ולכן אין לדמות את הלפתית לחרדל.

ב.      הלפתית אינה שרויה במים כך שאפילו אילו הייתה דגן לא הייתה מחמיצה ואין מקום בפשטות להחמיר בקטניות יותר מאשר דגן עצמו. המהרש"ם מתבסס בעיקר על סברא זו שעיקר טענתה שלא יתכן שיהיה הטפל חמור מן העיקר וכן כתב הגרא"י קוק זצ"ל באורח משפט סי' קח-קיד בהתירו שמן שומשמין הנעשה ביובש. באבני נזר טען כנגד זה שאח"כ כאשר ישימו את השמן בתבשיל עם מים שם שייך חשש ההחמצה. אמנם הסכים להקל בתשובה אחת אם יבשלו את השמן לפני פסח שאז אינו יכול יותר להחמיץ אף אם היה בו דגן. באורח משפט הנ"ל דן בטענה זו ומיקל משני טעמים א. מחממים את השמן לפני ששמים מים כך שהשמן לא יכול יותר להחמיץ ב. הגזרה של הקטניות הוא כאשר מערב את הגרעינים עצמם עם מים ולא כאשר מערב את השמן היוצא מהם עם מים שהוא בגדר זיעה בעלמא.

ג.         בספר אגרות משה ג סג פירש שלא הולכים אחר טעמי הגזרה אלא אחר המינים שבפועל נהגו לאסור "אין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו לאסור וכן מה שידוע ומפורסם. ...אין זה דבר הנאסר בקבוץ חכמים, אלא שהנהיגו את העם להחמיר שלא לאכול מינים אלו שהיה מצוי לאוכלם מפני הטעמים ...אבל כיון שלא תיקנו בקבוץ חכמים לאכול דברים שיש חשש שיתערב בהן מיני דגן ודברים שעושין מהם קמח, אלא שהנהיגו שלא לאכול איזה מינים לא נאסרו אלא המינים שהנהיגו ולא שאר מינים שלא הנהיגו

הרב דב ליאור שליט"א למד מדבריו להתיר גם שמן סויה ולא רק שמן קנולה.

יש לדעת שבמוצרים המכילים לציטין המופק מלפתית ,יש להקל יותר כי במוצרים אלו מצטרפת הסברא שהקטניות כבר בטלות ברוב מלפני פסח. (אמנם גם סברא זו בפני עצמה אינה פשוטה כי מוכח מדין חרדל ביין המובא במ"ב תסד שדבר הנעשה באופן מכוון בצורה מסוימת ויש לו תפקיד בתערובת אינו בטל אפילו בקטניות ולפ"ז ה"ה שהלציטין אינו בטל במוצר)

{בברכה: הרב יעקב סבתו}