שאלה:

שלום הרב!
לגבי הכשרה של קוביות/ גשר בשיניים/ כתר/ קיבוע וכדו' לפסח, האם ואיך יכשיר אותם לפסח?

תשובה:

לגבי קוביות או גשר בשינים יש לנקותם היטב, לאחר הנקיון יש לסמוך שאין צורך לעשות דבר, והמחמיר לשתות מים חמים תע"ב ויש המחמירים יותר להמנע מעל"ע לפני פסח מחמץ חם או חמץ חריף. לגבי סתימה וכתרים מלבד הניקוי כמו בכל השינים , לא מצאנו שהחמירו כנראה כי מצורף שעשויים מחומר שאינו בולע.

בהרחבה-

נחלקו הפוסקים לענין הצורך להגעיל שינים תותבות[1] , והדיון נסוב בעיקר סביב השאלה האם ניתן להגדיר את החמץ הנאכל בפה כיד סולדת בו. יש גם סברא שהחומר לא בולע כמובא בדרכי תשובה פט,יא ומסביר שם שמחמת כן לא ראה ולא שמע מי שיחמיר בסתימות , אבל סברא זו שייכת רק לגבי כתרים וסתימות ולא שייכת לענין קוביות וגשר וכיוצ"ב כי הם עשויים מחומרים שאינם חלקים כפי שהדגיש במנחת שלמה תנינא נ.

במנחת שלמה הנ"ל כתב שאין להקל משום שאין אוכלים חם שהיד סולדת בו כי לפי השיעור שיד סולדת הוא כל שכריסו של תינוק נכוה ממנה הרי רגילים לאכול גם בחום גבוה משיעור זה. וגם אין להתיר מצד שאוכל מכלי שני כי הרי אוכל גם דבר גוש כמו קוגל ואטריות שנוהגים להחמיר כשיטת הרש"ל שדינו ככלי ראשון ואפילו למקילים בדבר גוש יש לחשוש שאוכל דבר חריף עם החמץ הנמצא בכלי שני , ושילוב של חריף עם כלי שני מבליע.

ואמנם מעלה גם סברא שהטעם בפה מתקלקל ומתעפש מחמת הבל הפה.
אבל למעשה הצריך שלא לאכול חמץ חם או חמץ חריף בתוך מעת לעת לפסח וגם לשתות מים חמים כמו שרגיל לשתות.  ודברים אלו הובאו גם בספר הליכות שלמה פסח פ"ג.

אבל ביביע אומר ג,כד סמך על האומרים שכל שיכול לשתותו או לאוכלו אינו יד סולדת שכ"כ הבא"ח (פרשת בא) והמנחת שי (הובא בדרכי תשובה קה,נא) והמהרש"ם א,קצז ובפרט לגבי כלי שני וכאן הבליעה בשינים היא עירוי כלי שני או כלי שלישי.
ושם יישב את הקושיא משיעור כריסו של תינוק נכוות ע"פ המאירי שפירש כריסו של תינוק נכוה מתייחס לזמן אחר שלקחו את השמן ביד למשוח אותו, ועי"ז נצטננו קצת.
וסברא נוספת העלה המהרש"ם והובא גם ביבי"א הנ"ל והיא שהאוכל לא מתעכב בפה אלא רק עובר דרכו ויש להקל ע"פ דברי החמודי דניאל שאם האיסור לא שהה אלא הוציאו אותו מיד אינו בולע כמו ההיתר בנפלה טיפת חלב שאם ניער מיד אינו אוסר וכעין זה ברדב"ז רכג שאם קינח מיד חלב שנפל על הקדרה מבחוץ אינו אוסר (ושם הביא גם חולקים על כך אבל מצרף אותם להתיר) ואמנם יש להעיר שהמהרש"ם עצמו כתב לגבי פסח לערות רותחין על שינים תותבות.

ולמעשה ביביע אומר הנ"ל העלה שמעיקר הדין די בניקוי והמחמיר לעשות הגעלה או עירוי תבא עליו הברכה. ולפי זה לגבי קוביות וכיוצא בזה שא"א לעשות להם עירוי, עכ"פ תבא הברכה למי ששותה מים חמים.

היוצא שלפי המנחת שלמה יש לחשוש להמנע בתוך מעת לעת ולשתות מים חמים ואילו לפי היביע אומר מעיקר הדין די בניקוי והמחמיר לעשות מעשה הפלטה תע"ב ונראה שכאן המעשה הוא לשתות מים חמים.

[1] ראה בציץ אליעזר ט,כה הביא הרבה ספרים שדנו בזה – בית יצחק א,מג דרכי תשובה פט,יא מהרש"ם קצז שדי חמד חמץ סי' ד אות כד ומלמד להועיל צג משנה הלכות ג,נו ועוד ספרים ראה שם . וכן מנחת שלמה תנינא נ ובהליכות שלמה חמץ פ"ג . יביע אומר ג,כד ועוד.

{בברכה: הרב יעקב סבתו}