פיטורי אישה בהריון
בית הדין
ח אלול התשעח | 19.08.18
בכדי לפטר אישה בתקופת ההיריון והלידה - יש צורך להגיש בקשה לממונה מטעם שר הכלכלה פיטורין ללא אישור - לא תקפים ואף נחשבים לעבירה פלילית.
הרב ישועה רטבי
לפי החוק, אסור לפטר אישה שנמצאת בטיפולי פוריות[1] או אישה בהריון[2] עד לאחר שעברו 60 יום מסוף תקופת ההורות והלידה[3], (ליולדת עם וותק של שנה בעבודה יש חופשת לידה במשך 26 שבועות, כאשר מתוכם היולדת זכאית לדמי לידה במשך 15 שבועות, ועוד 11 שבועות היא זכאית לחופשה ללא תשלום), רק אז ניתן לתת הודעה על פיטורין לעוד 30 יום, כך שבפועל ניתן לפטר אישה הרה, רק שלושה חודשים לאחר סוף תקופת הלידה. ואם היא תיקח חל"ת - אסור לפטרה בשנה זו. (בחוק עבודת נשים (סעיף 9ה) נאמר: עובדת שעוברת טיפולי פוריות לקראת הילד ראשון או השני - לא ניתן לפטרה עד שיעברו 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות. סעיף זה חל עד שיעברו שנתיים מאז הטיפול הראשון).
צריך לציין, חוק עבודת נשים (סעיף 9) אוסר לפטר אישה בהריון רק אם יש לה וותק של חצי שנה במקום העבודה, אך חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (סעיף 2) אוסר פיטורין ללא הסייג של וותק חצי שנה, כך שלמעשה אסור לפטר אישה בהריון גם ללא וותק זה.
ישנן שלוש סיבות מדוע החוק אוסר לפטר אישה בהריון: 1)- למדינה יש אינטרס לעודד את הילודה. 2)- פיטורי אישה בהריון מהווים אפליה בינה לבין עובד שלא יכול להיות בהריון ולא יהיה מפוטר בגלל סיבה זו. 3)- הגנה על עובדת שנמצאת בתקופה חלשה, שאם יפטרו אותה יקשה עליה מאוד למצוא עבודה חלופית.
בכדי לפטר אישה בתקופת ההיריון והלידה - יש צורך להגיש בקשה לממונה מטעם שר הכלכלה (לשעבר שר התמ"ת). פיטורין ללא אישור - לא תקפים ואף נחשבים לעבירה פלילית[4]. ניתן להגיש בקשה לאישור רק עד הלידה, אך לאחר הלידה אין אפשרות להגיש בקשה לפיטורין.
הממונה במשרד הכלכלה יכול לתת אישור לפיטורין - רק בצירוף שני תנאים: 1)- הממונה ישתכנע שהפיטורים לא קשורים להורות וללידה. 2)- העסק עומד לפני פשיטת רגל[5].
אם המעסיק יוכיח שבזמן שפיטר את האישה לא ידע שהעובדת הייתה בתחילת ההיריון - הוא יוכל בקלות יותר לבקש אישור לפיטורין, כי יקל עליו להוכיח שהפיטורין לא היו קשורים להריון, אלא הפיטורין קשורים לצמצום מחלקות, סגירת פרויקטים וכו'.
צריך לציין, לפי החוק (שם סעף ז), גם אי חידוש חוזה נחשב לפיטורים - האסורים ללא אישור משר התעשייה והמסחר.
בחוק (סעיף 13 ב 1) עוד נאמר: מעסיק שמפטר אישה בהריון או עד שלושה חודשים מסוף חופשת לידה - ישלם פיצויים בסך 150% משכר האישה, לכל התקופה שבה היה אסור לו לפטר.
צריך לציין, בתי הדין לא יפסקו סכום פיצויים זה, אם ישתכנעו שהפיטורין היו מוצדקים, ולא קשורים לכך שהעובדת הייתה בהריון או בתקופת הלידה.
בפסקי דין רבניים (חלק ח פס"ד בעמוד 162 בהרכב הדיינים: הגרי"ש אלישיב, הגר"ב זולטי והגר"א גולדשמידט) מובא: "והואיל ותנאי עבודה בין מעביד לעובד, הזכויות והחובות - מנהג המקום הוא הקובע. והואיל ולפי הנוהג בציבור העובדים, אין לפטר עובדת כשהיא נמצאת בהריון ולא יולדת בתקופת חופשתה, ומנהג זה נשתרש עקב חוק עבודת נשים תשי"ד - הרי שמשום כך לא תפסו הפיטורין בתאריך הנ"ל כלל, על אף שלא הודיעה למרכז החינוך העצמאי על הסכמתה לקבל את העבודה בכפר שלם, ולפי"ז זכאית המשיבה לחופשת לידה, כיתר המורות המועסקות בעבודה".
החוק אוסר לפטר בגלל הסיבות הבאות:
- א. אישה שנמצאת בטיפולי פוריות או אישה בהריון.
- ב. פיטורים בגלל שירות צבאי.
- ג. פיטורים בגלל גיל העובד.
- ד. פיטורים לעובד שהתלונן על המעסיק בתנאי שלא מדובר בתלונת שווא.
- ה. פיטורים לעובד שמארגן את העובדים לשמור על זכויותיהם.
- ו. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - אוסר לפטר עובד שמתאים לעבודתו רק בגלל מוגבלותו, וכן אסור לפטר עובד בגלל שבן משפחה מוגבל.
בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (סעיף 2) עוד נאמר: "לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת... גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים... בכל אחד מאלה: 1)- קבלה לעבודה; 2)- תנאי עבודה; 3)- קידום בעבודה; 4)- הכשרה או השתלמות מקצועית; 5)- פיטורים או פיצויי פיטורים".
בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (סעיף 8) נאמר: "לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, בכל אחד מאלה: 1)- קבלה לעבודה לרבות מבדקי קבלה; 2)- תנאי עבודה; 3)- קידום בעבודה; 4)- הכשרה או השתלמות מקצועית; 5)- פיטורין או פיצויי פיטורין... הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות, על מי שנחשב לאדם עם מוגבלות, ועל בני משפחתו של אדם עם מוגבלות המטפלים בו... שעיקר פרנסתו של אדם עם מוגבלות עליהם".
בחוק הגנה על עובדים (סעיף 2) נאמר: "לא יפגע מעסיק בענייני עבודתו של עובד, ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו, או נגד עובד אחר של אותו מעסיק, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור".
העובד יהיה זכאי להגנה מפני פיטורים, רק בתנאי שלא מדובר בתלונת שווא (כאמור בסעיף 3ג), אך אם התלונה הייתה בתום לב למרות שהיא לא התקבלה, מכיוון שלא מדובר בתלונת שווא - העובד יהיה זכאי להגנה.
בסעיף 3 נאמר: לבית הדין לעבודה יש סמכות לפסוק פיצויים גם אם לא נגרם נזק ממוני, בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים. (ובמקרים מיוחדים בהם ההפרה חמורה - ניתן לפצות בסכום שלא יעלה על 500,000 שקלים).
[1] בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (סעיף 2) נאמר: "לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת... הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית... בכל אחד מאלה: 1)- קבלה לעבודה; 2)- תנאי עבודה; 3)- קידום בעבודה; 4)- הכשרה או השתלמות מקצועית; 5)- פיטורים או פיצויי פיטורים".
[2] בחוק עבודת נשים (סעיף 9) נאמר: "לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה".
[3] עוד נאמר בחוק (שם סעיף ג): "לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופת לידה והורות או בימי היעדרם מעבודה... ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות".
"לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום תקופת הלידה וההורות או לאחר תום ימי ההיעדרות, כאמור בפסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה".
[4] גם אם פיטורי העובדת נעשו בהסכמת שני הצדדים, בכ"ז מומלץ לקבל אישור ממשרד הכלכלה, כי האישה תוכל בעתיד לתבוע ולטעון שהפיטורין היו שלא כחוק, ובית הדין לעבודה יפסוק לה פיצויים והפרשי שכר גבוהים.
[5] כך נאמר בחוק (שם): "השר לא יתיר פיטורים לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי מתקיימים כל אלה: א)- הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור. ב)- עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל".