הרב יעקב סבתו
לפרופיל המלאשאלה
שלום וברכה
מאז ומעולם לא גילחתי את זקני, כי כשהגעתי לישיבה התיכונית הכרתי את הרב שלי והיה לו זקן יפה ובעיקר הבנתי שיש עניין לא לגעת בזקן. שפע וכדו.
עם השנים אמרתי לא פעם שאני לא נוגע בזקן ואולי בהמשך.
עם השנים סידרתי את השפם ולא יותר מזה.
לאחרונה אני רוצה לסדר ועלה לי החשש שזה שלא נגעתי עד היום זה סוג של נדר.
האם צריך לחשוש לכך? ולעשות התרה בפני שלושה?
תודה רבה
אביתר כהן, בוגר הישיבה.
תשובה
אכן יש ענין שלא לגעת בזקן כלל לפי המקובלים. כך מבואר בשער המצוות פרשת קדושים.
אמנם בשו"ת יביע אומר (ח"ט סי' י) הביא דיון אם הכוונה דוקא לעקור השערה משורשה או אפילו לקצרה במספרים, כי בשו"ת רב פעלים ח"ד (בקונט' סוד ישרים, סי' ה) כתב "שאין להקפיד כי אם בתולש ועוקר, אבל אם נשאר עיקרו של השער במקומו, ורק הוא חותך מארכו, אין לחוש, כי לא נעקר הרמז הנרמז מן השמים באותו שער, ועל המדה אין לחוש. וזה ברור" ואילו בשו"ת תורה (סו"ס רטו) לא כתב כן .
ולכאורה משמעות הדברים בתוך דברי האר"י ז"ל לעיל, היא שרק בשפם היה מקצר קצת במספרים ומשמע שבזקן לא היה אפילו מקצר.
ולפ"ז יוצא שאכן מי שמחמיר בדבר, הדבר חל עליו כדין מנהג כפי שנפסק ביו"ד (סי' ריד) "דברים המותרים והיודעים בהם שהם מותרים נהגו בהם איסור, הוי כאילו קבלו עליהם בנדר" ואמנם זה לא נדר ממש מדאורייתא אלא רק בל יחל דרבנן. ומ"מ צריך התרה אם רוצה לשנות וכפי שכתב שם השו"ע. (ושם בשו"ע לגבי מנהג שלא לאכול בשר כתב שרוצה לחזור בו "מחמת שאינו בריא" ומקורו בדברי המרדכי ולכאורה לפ"ז צריך סיבה חזקה לחזרה, אבל ברא"ש וברן כשהביאו דין זה לא הזכירו שאינו בריא וגם בב"י לא הדגיש שיש כאן מחלוקת וצ"ל שהוא לאו דוקא).
לכן יעשה התרה בפני שלושה. והתרת נדר מחמירים לעשות חרטה ופתח, והסביר בהחכמת אדם (כלל ק סעיף ה) שעושים פתח מתוך החרטה היינו "נוהגין עכשיו ששואלין אותו אם מתחרט מעיקרא וכשאומר שמתחרט מעיקרא אומרים לו אילו היית יודע בשעת הנדר שסוף שתתחרט כלום היית נודר והוא משיב לא"
ולגבי מנהג עיקר ההתרה היא להתחרט על כך שכאשר התחיל לנהוג לא אמר שעושה כן בלי נדר אבל לא מתחרט על עצם החומרא כדי שלא לאבד את הזכות שהרויח באותה חומרא. ועושים פתח מהחרטה הייינו לגבי מנהג אומר שאילו היה יודע שיתחרט על שלא אמר בלי נדר, לא היה נוהג מנהג זה בלא לומר בלי נדר.
לכן יבוא לפני שלושה שמבינים קצת מה שמסבירים להם בהלכות נדרים וגם יודעים למצוא פתח . והם ישאלו אותו אם מתחרט כאשר התחיל מנהג זה על שלא אמר שנוהג כן "בלי נדר" ויאמר כן שמתחרט. ואח"כ ישאלו אותו "אילו היית יודע שתתחרט על כך שלא אמרת בלי נדר האם היית נוהג מנהג זה בלא לומר בלי נדר" והוא יאמר "לא הייתי נוהג מנהג זה בלא לומר בלי נדר"
ואח"כ השלושה הנ"ל יאמרו לו "מותר לך מותר לך מותר לך".
בברכה: הרב יעקב סבתו