הרב יעקב סבתו
לפרופיל המלאשאלה
כשאני הייתי בכיתה ה (אני בת 29 עכשיו) גנבתי מילדה מהכיתה כסף, הילדה היא במקרה חברה שלי היום ככה שזו לא טרחה בשבילי להשיג אותה. עברתי תהליך חזרה בתשובה ולפעמים זה עולה לי במחשבה וממש מציק לי. אבל אני לא מסוגלת להגיד לה : שומעת? גנבתי לך כסף פעם בכיתה ה הנה הוא. אמנם אני יכולה להיות כמעט בטוחה שלא נפסיק להיות חברות אחרי זה אך אני בכל זאת חוששת ומתביישת. מה אני צריכה לעשות? האם בכל זאת עלי לאזור אומץ ולהתנצל בפניה?
תשובה
אין צורך להודיע. הפתרון הוא כאשר ממילא נותנים כסף מסיבה כלשהיא ,לתת יותר בלי להסביר מדוע – דבר זה נקרא להבליע בחשבון.
המקרה הנ"ל הוא מקרה שמתואר בפירוש בגמרא ב"מ סד. – הגוזל את חבירו והבליע לו בחשבון – יצא. ופירש רש"י (ב"ק קיח:) "לאחר זמן לקח הימנו מקח וכשנתן לו דמים הוסיף עליהם מעות הגזילה והבליע בחשבון שהיה בוש לומר הרי גזילתך יצא".
אם הנגנב לא ידע מעולם שבכלל נגנב לו כסף הרי שאין צורך שישים לב שהגיע לו כסף נוסף אבל אם ידע שנגנב לו צריך שידע שנכנס לו כסף גם אם לא יודע מי הגנב.
במקרה כאן אולי החברה לא תזכור ולא יודעת שבכלל נגנב הכסף ממילא אין צורך שתשים לב שהכסף חזר. כך שאפשר גם פשוט לשים לה כסף בלא שתשים לב.
יש להעיר שנראה שהגניבה נעשתה כאשר השואלת הייתה מתחת גיל בת מצווה. ילד קטן שגנב פטור מלהשיב את הגנבה אם הגניבה כבר אינה בעינה. (שו"ע סי' שמט,ג) כאן ברור שהכסף נעלם מזמן. כך שמעיקר הדין פטורה אמנם כתבו הפוסקים שלפנים משורת הדין ראוי שגם מה שגנב בקטנותו יחזיר (מובא במשנה ברורה שמג ס"ק ט).
בברכה: הרב יעקב סבתו